אורנית בן עמי- ציירת אינטואיטיבית

אורנית- ציירת אינטואיטיבית

אני אוהבת לצייר.מאז שאני זוכרת את עצמי הייתי יושבת בגן הילדים ליד פינת הציור בכל בוקר וממש לא מוכנה ללכת לשום פינת משחקים אחרים. ציור מילא את כל עולמי כילדה והמשיך עד לא מזמן כשבגרתי והתחלתי לצייר בצורה אבסטרקטית. אפילו לא ידעתי שיש שם למה שאני מציירת. חלק מיודעי דבר שרואים את ציוריי אומרים שהם אף ציורי אבסטרקט-ילדותי.  מי אני שאתווכח?  אני אף הצגתי בתערוכה ועל כך גאוותי הגדולה.

אז כן, ציור אני אוהבת ותערוכות ואוהבת מאוד אומנים מכל הסוגים: נהנית לראות את יצירותיהם, לראיין אותם ולתהות על קנקנם.

* הצגת הציורים של אורנית: בצד ימין 'מקצבים בצד שמאל 'מעגלים'

אחת מהאומניות שאותן היכרתי לאחרונה היא אורנית (ornit) שבנוסף לזה שהיא חייכנית וקורנת שמחה, היא מוכשרת וצבעונית בהוויתה.

מוזמנים להכירה ואת פועלה:

* אורנית בן עמי, צילום ליטל מאירי

אורנית, בת 34 נשואה ללירן ואמא ליותם בן 5 ושיר בת 3. גרה ברחובות. נולדה באסף הרופא וגדלה בראשון לציון.

"כל ילדותי ציירתי, אמא שלי היתה ציירת. גדלתי לתוך זה. ראיתי אותה מציירת בבית, מציגה בגלריות".  אורנית למדה אומנות בתיכון ועשתה בזה בגרות.  בבואה לבחור מקצוע לחיים, הבינה שהיא צריכה משהו פרקטי. "בחרתי את המקצוע הכי פרקטי שאפשר למצוא בו עבודה ומשלב אומנות- אדריכלות ועיצוב פנים". היא למדה בספיר ועסקה בזה 8 שנים. עבדה במשרדי מעצבים ואדריכלים.  "החלטתי לצאת לעצמאות כמעצבת פנים כי הרגשתי שאני רוצה לפגוש אנשים ולעבוד מולם. החלטתי לשלב בין שכירה לעצמאית". הציור הופיע אצלה כל הזמן, אולם הפעם בצורה חזקה ועוצמתית יותר.

אורנית מדברת על ציור אינטואיטיבי עם ניצוץ בעיניה ומסבירה שהיא פחות מסתכלת על מה יוצא בקנווס, אלא על התהליך עצמו.  "הציור ליווה אותי כל הזמן. כל הזמן ציירתי ושרטטתי". אפילו המרצים גערו בה על כך, היא ניזכרת.

* ירח מלא. צילום שי הורמן

היא אגב, כותבת ביד שמאל.  "כל תהליך יצירה שאני עושה, אני מרגישה שאני מתרפאת. כאילו הנשמה שלי יוצאת שם". אורנית מאמינה מאוד בזרימה של הרגש. אוהבת צבעוניות בחלל "מילדות מאוד אהבתי צבעים והחלטתי להתמסר לצבע ולהכניס אותו לחלל. כל ציור נראה אחרת, לא מחפשת שיהיה יפה אלא אמיתי".

כשאורנית מדברת, עיניה נוצצות מאושר ורואים שהיא אוהבת את עיסוקה ואת התשוקה למקצוע בו בחרה "לחיות את הרגע עם הצבע", היא מסבירה.

.

* צליל של שלווה. צילום שי הורמן

יש לה סטודיו בבית. לאחרונה היא החלה מציירת אנשים בהתאמה אישית. יצירה במרחב של בן אדם יוצא ממקום מאוד יצירתי, זה כל אחד והמהות שלו- זו עדות על קנווס. היא מסבירה:  "היצירה בהתכוננות לאותו אדם מסיפורים של אנשים

מכניסה למרחב כל כך הרבה אנרגיה בתוספת שלווה, שמחת חיים ורוח יצירתית ".

לציור מותאם לאנשים היא הגיעה מתהליך אישי "קיבלתי מתנה בתקופה האחרונה- הלב שלי פועם".

אורנית מציגה את הציורים במרחבים פתוחים- מסעדות, בתי קפה, גלריות.

הנחתה סדנאות ליצירה אינטואיטיבית "יש בזה כתיבה, תנועה,ציור," היא מסבירה.

כאשר אורנית מציירת ציור למישהו היא אומרת לו לבחור 3 צבעים ומשוחחת איתו על מנת להבין מי עומד מולה. לפי הנתנוים הללו היא מציירת.

ליצירת קשר עם אורנית:    0506662666

אורנית מציירת לפי הזמנה ציורים שמותאמים אישית וכן ציורים שלה. מוכרת בגלריות ומציגה כאמור, במרחבים ציבוריים, מנחה של סדנאות יצירה אינטואיטיבית בליווי מוזיקה. 

*עונות. צילום שי הורמן

סטודיו עלמה- שמלות כלה וערב של קרן חצרוני

סטודיו עלמה- שמלות כלה וערב של קרן חצרוני

*סטודיו עלמה, צילום ליטל מאירי

אני לא נשואה ( עדיין, אם מישהו יקרא את הפוסט הזה בעוד זמן מה- אולי הססטוס שלי ישתנה...)- בוכה בכל חתונה ובכל סרט רומנטי. מתרגשת מתינוקות ומכלבים חמודים, בקיצור- קיטשית במלוא מובן המילה. אז תארו לכם איך הרגשתי כשעברתי במקרה ליד 'סטודיו עלמה'. הציץ ונפגע, במקרה שלי- הציצה וניפגעה. חנות מקסימה ברעננה, וברגע שעיניי קלטו את שמלות הכלה בתוכה מיד בצבצה דמעה בקצה עיני. מחיתי אותה וניכנסתי לחנות ביודעי שוודאי יש שם סיפור. קבעתי פגישה עם בעלת החנות שהיא גם המעצבת ולא רציתי לצאת מהחנות הקסומה שכלה מיועדת היתה בתוכה ועשתה תיקונים אחרונים לשמלתה. אז שוב בצבצה אצלי הדמעה, שכן מגיל שאני זוכרת את עצמי חלמתי על יום חתונתי ( כמו רבות וטובות, אני בטוחה), ויש לי פרטים מדוייקים על איך ייראה הכל ( אצלי כל פעם משתנה החתן, אבל זה כבר סיפור אחר...) ועל איך אלבש את השמלה הלבנה והמפוארת (למרות שאיני אוהבת שמלות, אבל חתונה וכל זה...ומה יגידו הדודות...) ואפילו שיניתי את הקונספט מספר פעמים כיאה לתקופה שמשתנה, אבל שיר הכניסה לחופה לא משתנה (ואת זה אני לא מגלה). פתאום מצאתי את עצמי עוברת ברחוב בו נימצאת החנות בתואנות שונות שאני מאכילה בהם את עצמי- "זה בדרך להליכה היומית", "יש פה חנויות יפות", "זה בדרך ל...", "יש פה מסעדה שלא ידעתי על קיומה".  בקיצור- הבנתם את הרעיון ולא אכתוב עוד מילה נוספת כי אני רוצה להגיע אל הגברת: הכירו את קרן חצרוני המוכשרת ומעצבת שמלות הכלה והערב. מה מיוחד בה ובפועלה? אל הפוסט תעברו במהרה.

עלמה הוא שם החנות ופירוש השם- מאורסת, זה מהתנ"ך. לקרן עוד 3 אחרים, קרן בת 33 נשואה ואמא  ל 3 ילדים, המשפחה מתגוררת במעלה שומרון.קרן נולדה וגדלה בגבעתיים במשפחה דתית לייט. בעלה הוא מעצב תעשייתי והיא למדה עיצוב אופנה בשנקר. 

קרן ושמלת כלה בעיצובה, צילום ליטל מאירי

קרן מספרת : "היו לי שתי סבתות שמאוד אהבו בגדים, אהבו מאוד להתלבש יפה, ואמא שלי אוהבת בגדים. ראיתי אופנה בתור משהו שמשמח בני אדם. ראיתי את זה בתור משהו שיכול להרים בן אדם מאיפה שהוא נימצא".

קרן היתה עצמאית מגיל צעיר "התחלתי לעבוד בגיל צעיר מאוד. לא רציתי לקחת מההורים שלי וכל כסף שהיה- קניתי בגדים".  כשהיתה בת 18 כבר היה לה אוטו שקנה לה אביה (טרנטה כזאת, היא ניזכרת) והיא החזיקה אותו.

שרשרת בסטודיו עלמה. צילום ליטל מאירי

כשהיתה ילדה הלכה לחוג עיצוב אופנה, וכשהיתה בשירות לאומי, אביה אמר לה שרשם אותה ללימודי עיצוב אופנה בשנקר.  בגיל 20 החלה את לימודיה שם.

את בעלה הכירה כשהיתה בת 16 והם התחתנו 8 שנים לאחר מכן. קרן עיצבה לעצמה את שמלת החתונה, ובנוסף גם לאמה, לאחותה, לחמתה ולדודה שלה. היא מספרת שלא רצתה לעשות זאת מחוסר זמן, אך הן לא מצאו שמלות...

צילום ליטל מאירי

אחרי החתונה החלה לעבוד בחברה בת"א שעיקרה היה שמלות כלה לכל העולם. "ראיתי שאם אני רוצה להתקדם שם, זה יפגע בי מבחינה אישית, כי הם רצו שאעבוד גם בשבת".  

המעבר לעצמאות היה לה טיבעי כי כל משפחה שלה עצמאיים. 

קרן פתחה משהו קטן ליד הבית, בעלה עזר לה בהקמה והתחילו להגיע אליה מכל הארץ. 

קרן ניזכרת בחיוך שאת הציוד הראשוני שלה, שכלל מכונת תפירה, בובות הדגמה ועוד אביזרים קנתה מפינוי דירה של קשיש שהיה חייט, במחירים נמוכים והרגישה שעשתה את עיסקת חייה.

"אני התחלתי את הקטע של שמלות צנועות. התחלתי עם שמלות כלה. היו אז או סטרפלסים או שמלות של חרדיות", היא מספרת בגאווה.  ואכן, זה מה שמשך את עיני מלכתחילה- שראיתי שאין אצלה שמלות עם כתפות דקיקות או חושפניות מידי, מחוכים קשוחים שחונקים, שמלות מיני ודומיהן. אהבתי מאוד את הקו הזה, שהוא מכבד מאוד מצד אחד, ומצד שני, נותן לכלה העתידית את האפשרות לכסות מה שהיא רוצה ולא מרוצה, וכן להיות שלמה עם השמלה שבה בחרה. ואגב, לא כל השמלות הן בצבע לבן.

* אקססוריז בסטודיו עלמה. צילום ליטל מאירי

"עיצוב זה משהו מוגמר ולא טלאים ורציתי לעשות שמלה מ א עד ת. השמלות שלי צנוכות, אך לא חונקות את הצורה".

את השמלה הראשונה שמכרה עיצבה לחברה : התחלתי מאפס ולא היו לי משלות להראות. כל פעם שמישהי קנתה שמלה, בכסף הלכתי וקניתי בדים".

קרן עובדת עם בדים איכותיים מייבוא מחו"ל. היא מסתובבת בחנות ומראה לי בגאוה את השמלות שעיצבה, מסבירה לי על סוגי הבדים ומראה לי את האקססוריז התואמים.

הייתי בסטודיו עלמה מספר פעמים ובכל פעם ניכנסו עוד ועוד נשים. בין אם אלו כלות צעירות ונרגשות, בין אם אמהות של חתנים שמבקשות שמלה לערב החופה, בין אם אחיות של כלות, או כלה טריה שאחותה התחתנה מספר שנים לפני, גם עם שמלה של קרן. השמחה רבה וקרן והעובדת שלה מקבלות את כולן בסבר פנים יפות, מציעות מים וקפה, חיבוק ובעיקר מכילות ונשמעות לבקשותיה של בעלת השמחה.

* תכשיטים ונעליים מיובאים בסטודיו עלמה. צילום ליטל מאירי

קרן מתעדכנת בתערוכות בחו"ל על מה שהולך היום וניזכרת "אין ספק שההתחלה היתה קשה, אבל בעלי וההורים דחפו אותי. בעסק את כל הזמן צריכה לקום ולהמציא את הגלגל, אבל זה גם הכיף".

בהמשך השנים נפתחה בסטודיו עלמה גם מחלקת שמלות הערב "לשמלות ערב מגיעות אליי הרבה אמהות חילוניות שרוצות שמלה-שמלה", אומרת קרן.
 היא, אגב, ייעדה את עצמה כמעצבת לדתיות לאומיות למן ההתחלה, כלומר- עניין הגזרות והצניעות היו לנגד עיניה כל הזמן, והיא מספרת שגם נשים חילוניות באות לרכוש אצלה שמלות. אני נכחתי באחד הבקרים כאשר כלה חילונית הגיעה למדידה אחרונה וכששאלתי אותה למה היא קונה את השמלה דווקא בחנות של קרן, היא ענתה שכל שמלה שראתה היתה עם כתפיות דקות או מחוך, והיא חיפשה שמלה אמיתית.

* קשתות לשיער של 'שירלי קשתות מעוצבות'. צילום ליטל מאירי

לקרן יש האנגר של  100 מטר ליד ביתה שבמעלה שומרון outlet של שמלות כלה מעונות קודמות שהן נימכרות במחירים מוזלים, גם לקנייה וגם להשכרה.

ברעננה, החנות נימצאת ברחוב רמב"ם 8- יש שם שמלות כלה וערב.

 קרן זורמת עם הלקוחות, אבל אומרת ש"אני מעדיפה לוותר על עיסקה מאשר לוותר על העקרונות ועל כל מה שנראה לי לא מקצועי".  
קרן מספרת שחוזרות אליה משפחות שלמות.

קרן ניזכרת במקרה בו הגיעה אליה מישהי שמנה, היא הגיעה אליה בעקבות כתבה שהיתה על קרן.וביקשה מקרן לעצב לה שמלה.  לאחר האירוע קיבלה קרן טלפונים מהחברות של הכלה שאמרו לה- את עשית אותה כזו כוסית, גם אנחנו רוצות.

שמלות כלה- החל מ 3900 ₪. שמלות ערב ניתן למצוא החל מ 990 ₪

לקרן יש קו חדש של שמלות כלה AIR שהן זולות יותר, פחות מורכבות, מאוד זורמות וכיפיות.  היא גם תורמת לגמחי"ם דגמים מעונות קודמות.

* את השמלה הזו אהבתי מאוד!  צילום ליטל מאירי

קרן עובדת עם כל סוגי הבדים באיכות גבוהה ומשלבת אבני סברובסקי. בדי שמלות הכלה מיובאים מפאריז ומאטליה. בדי שמלות הערב מיובאים מיפן.

בסטודיו עלמה תמצאו גם נעלי ערב שמיובאות מלונדון אקססוריז שונים כמו קשתות לשיער, צמידים, עגילים ושרשראות מיובאות מלונדון וכן ממעצבים בארץ.

"תמיד נוצר קשר עם לקוחות-זה שלב מאוד אינטימי, מאוד מרגש".  היא מוסיפה "אני מאוד פמיניסטית, זה מתבטא אצלי בכל, ובעיצוב בפרט: אני לא מאמינה שבשביל להיות יפה, צריך לסבול. השמלות שלי תמיד היו נוחות".

צילום ליטל מאירי

קרן מייצרת 3 קולקציות בשנה, כאשר ההשראות משתנות מאוד. "אנימקבלת השראה מהכל".

* קשתות של 'שירלי קשתות מעוצבות'. צילום ליטל מאירי

ל'סטודיו עלמה' ברעננה יש סיפור: כאשר קרן ובעלה חיפשו בשנת 2014 סטודיו נוסף ברעננה הם מצאו את החנות הנוכחית ברחוב רמב"ם 8 שהיתה בזמנו מוקד עליה לרגל ואין רענני שלא מכיר אותה. לחנות קראו פעם 'בוקשופ דינה'- זו היתה חנות ספרים גדולה וישנה מאוד שניסגרה. הזוג היה צריך להפיח בה רוח חיים ולעשות לה מהפך של ממש: "מה לא עשינו שם. הפכנו חורבה אמיתית לחנות הכי יפה ברעננה. בסטייל של בוטיק, כך אנשים אומרים לי. על העיצוב המעלף אחראי בעלי המוכשר".

*קרן ושמלת ערב בעיצובה. צילום ליטל מאירי

קרן עובדת עם מאפרת מעולה לדבריה וממליצה עליה. שמה שירלי בראון  0504782982

ליצירת קשר עם סטודיו עלמה    09-8914505

בפייסבוק:  סטודיו עלמה-עיצוב שמלות כלה וערב
www.studioalma.co.il

חשוב לקרן לציין שהיא נותנת מענה לכולן

* קרן ושמלת ערב בעיצובה. צילום ליטל מאירי

* שמלות הכלה של קרן. צילום ליטל מאירי

תכשיטים. צילום ליטל מאירי

שמלות ערב בעיצובה של קרן. צילום ליטל מאירי

.

ליאורה פלד- מודעות מרפא/ איזון רגשי

לפניות לליאורה  

liorapele@gmail.com
0509555114

פיסבוק: https://www.facebook.com/ liorapele/

אתר: http://liorapeled.blogspot.co. il/

ליאורה פלד- מודעות מרפא/ איזון רגשיאנו כבר מודעים לכך, וישנם מחקרים שמראים קשר ישיר בין גוף לנפש. שיטות טיפול רבות קיימות כיום 

בשוק לריפוי הנפש, למודע ולתת מודעליאורה ביקשה ממני לכתוב את סיפורה, ואי מביאה אותו כאן בפניכם. ליאורה היא מטפלת , מעבירה 

סדנאות ויש לה סיפורי הצלחה רבים.

מוזמנים לקרוא עליה ועל פועלה, סיפורה בגוף ראשון: לפני12 שנה ישיבת צוות זהו מצב שהייתי עושה הכל כי להימנע ממנו ואם לא הייתה לי ברירה אז הייתי נמצאת בחרדה נוראית.קוראים לזה חרדה קהל ואליה התלוו עוד כמה חרדות כמו חרדה מבחנים, חרדה מאנשים, כל המצבים בהן הייתי צריכה להיות באור הזרקורים ולהראות מי אני ואת הידע שלי עוררו בי פחד עצום.נאלצתי לעשות המון ויתורים כמו לימודים, התפתחות בקרירה שלי ובעיקר ויתרתי על מי שאני ועל היכולות המדהימות שלי .בחרתי מראש בתפקידים/במצבים שלא יראו אותי, תפקידים שהקטינו את מי שאני והתחלתי לנבול בפנים, הייתי חייה כלפי חוץ אבל מתה מבפנים.יום אחד פגשתי מלאך בדמות אישה שאמרה לי: " את אדם של התפתחות, את פורצת דרך, חשיבה מעבר לקופסא, יכולת ראיה מרחבית, את קוראת אנשים, יש לך ידע רחב ויכולת יעוץ וטיפול באנשיםאת סטית מהדרך שלך בגדול"באותה שנה נולדה בתי ילדה מדהימה עם מורכבות ועם תחזיות שחורות ורעות של רופאים מטובי הרופאים בארץ.בחיפוש אחר עזרה עבורה תוך הדהוד מילותיה של אותה מלאך אישה למדתי:מהי מחשבה יוצרת מציאותמהי 100% אחריותמהי הקשבה פנימית ללב שלימהי הקשבה החוצה לקולות הנכונים.למדתי להכיר את עצמי, על מה יושבים הפחדים, מהן היכולות שלי, מהו היעוד שלי.ולמרות התחזיות השחורות – יש לי ילדה רגילה, מדהימה חכמה, ורגישה.אבל הסיפור שלי לא מתחיל לפני 12 שנה הוא מתחיל הרבה לפני.נולדתי בירושלים, כבר כילדה ידעתי לייעץ, לתמוך, להוביל, לראות את העומד מולי מעבר למילים ולשקף לו, כך שהיה לי ברור לאחר הצבא שאני לומדת פסיכולוגיה אבל הסטרס שחשתי במבחנים בזמן הלימודים גרם לי לנטוש באמצע ולעלות על השביל שלא שייך לי.התחתנתי, הפכתי להיות אימא לארבעה ועבדתי במשרה שהייתה קטנה למידותי, חייתי עם חוסר פנימי שבאותה תקופה לא חשבתי שאני יכולה לשנות. לידתה של בתי וההבנה שאני יכולה לברוא את מציאותי חיי הביאה אותי בחזרה לספסל הלימודים לתחום הרגשי אבל מהעולם ההוליסטי. למעלה מעשור אני מאזנת רגשית וכיום מטפלת  בכירה בשיטת "איזון חיים".  אני מאמין שלי שמודעות היא הקשבה פנימית ומלמדת נשים/ אימהות להתחבר להקשבה הפנימית שלהן, ללמוד מה חוסם, מונע, לא מאפשר להן להיות הן ולהתגבר מעבר לקשיים. השילוב של גוף, נפש, מודע, תת מודע ואנרגטי מאפשר למטופלות שלי לעבור שינוי עמוק, יציב אשר מדויק להן.אני מאוד אוהבת לטפל בנשים ובאימהות בתחומים  של קשב וריכוז חרדות, ירושה בין-דורית אבל מגיעים אלי נשים ואימהות עם קשים שונים ומגוונים אם פייסים ואם רגשיים שרוצות להקשיב לחלקים הפנימים ולשפר את איכות החיים.בנוסף אני מנחת סדנאות בתחום של חרדות והעצמת אימהות/נשים.הקליניקה שלי: בבית אריה  המסר המרכזי שלי אליך שרק את יכולה לברוא את מציאות חייך והדרך היא מודעות.

 הכשרה: 

מטפלת בכירה בשיטת "איזון חיים
למדתי: במרכז איזון חיים אצל ד"ר ג'ף לוין (מפתח שיטת איזון חיים), ואצל אילת חיימוביץ, איטהל גיל כמון ויפעת רקימנס

המפגשים הם בין שעה לשעה וחצי שבה דרך בדיקת שריר אפשר לאתר חסמים, טראומות, סיפורי חיים שסוחבים מהעבר או שאימצנו בחיים ומנהלים את החיים

הסיפורים יושבים בתת מודע ואיננו מודעים איך הסיפור הזה קובע את ההתנהלות בחיים עכשווים שלנו
כל מחלה פיזית, רגשית, מצבים שונים בחיינו הם שורש לסיפור עמוק יותר וכאשר הוא מטופל הבעיה כבר אינה בעיה.

באמצעות דמיון מודרך מלווה בשיחה והילינג הסיפור עובר תהליך עיבוד והבנה חדשה שמאפשרת לאדם לשחרר את הסימפטום שנוצר או להתמודד איתו אחרת.

כיום משלבת בחיי גם את תחום החשבות שכר והנה"ח וגם התחום הטיפולי (איזון רגשי) דרך שיטת איזון חיים

סיפורי מקרה
1. נערה שהגיע עלי על רקע של "הזעת יתר " - לאחר מספר טיפולים הבעיה נפתרה ואיתה עלתה יכולת לקיחת אחריות, התמודדות רגשית ומול מצבים שונים בחיים, ויכולת להראות

2. אישה שהגיע אלי על רקע של חרדות של מוות - תוך מספר טיפולים החרדות נעלמו

3. ילדה שהגיע עלי על רקע "דיסלקציה" - תוך מספר טיפולים הקושי בקריאה, חווית התסכול, הכאוס בהכנת שיעורים נעלמו והתחלפו ביכולת התמודדות בהכנת השיעורים, בראיה של 

הקושי כאתגר, בקריאה שוטפת.

4. אישה אמא  מאוד חכמה אבל עקרת בית מפוספסת מבחינתה הגיע אלי על רקע "קשב וריכוז ופיזור" דבר שישב על פחד מלהתבגר, מלקחת אחריות, מרצון להשאר ילדה, מפער בין היכולת השכלית (מאוד חכמה( ליכולת הרגשית ( ילדה קטנה).
תוך מספר מפגשים הפיזור הפך למיקוד ומטרה ותן מספר חודשים התקבלה לתפקיד בכיר 

שמאפשר לה לממש את היכולת שלה .בלי לוותר על תפקידה כאמא 

אבישג טורק השחיינית

אבישג טורק השחיינית

*אבישג, צילום ליטל מאירי

על אבישג קיבלתי המלצה. היא לא פנתה אליי, אלא מישהי שכתבה לי- "את חייבת להכיר אותה ואת סיפורה". יצרתי קשר עם אבישג וביקשתי לא לדעת יותר מידי עליה ועל פועלה שכן אני רוצה דף נקי בפגישה.

קבענו להיפגש, היא הגיעה עם גופיה ומכנס קצר כיאה לספורטאית. נטולת איפור וחמושה בחיוך מקסים.  אבישג בת ה 42 נולדה וגדלה ומתגוררת עד היום בקיבוץ שפיים וביחד עם בן זוגה, אריאל, אותו הכירה כשהיתה בת 29, הם מגדלים את שתי הבנות אביב בת ה 11 וליאור בת 6.5.

" אני לא בן אדם שיכול להיות במקום אחד. אני עובדת כדי להתפקס וכדי לעשות מה שאני אוהבת. העבודה היא לא הקריירה למרות שאני אוהבת אותה. אני מאוד אוהבת מפגשים עם אנשים- מעניין, לומדים הרבה דברים, עולם ומלואו".

אבישג עובדת כפקידת קבלה במלון כנסים בשפיים. פעמיים בשבוע היא מאמנת שחיית מאסטרס לגילאי 35 ומעלה בעולם המים של אורי (ori) סלע. אורי הוא גם המאמן שלה וחבר טוב.  "אני שחיינית", אומרת אבישג, ומוסיפה "אני אוהבת לקרוא לעצמי- הפועלת. היתה לי הפסקה של 20 שנה: הייתי שחיינית בתור ילדה, אבל לא הצלחתי להגיע לתחרויות מבחינה מנטלית.".

אבישג שחתה מכיתה ב-יב: "התחלתי גם שחיה וגם כדורסל". אח"כ רשמה ברזומה שלה גם לימודי פסנתר וחלילית.  היא מספרת בחיוך ובגאווה כי אביה הסיע אותה לכל תחרות שחייה בה השתתפה.  היא שחתה בסגנון גב.  "היו לאבא שלי ציפיות מאוד גבוהות שזה גם מה ששיתק אותי. נורא הלחיץ אותי שהוא ישב וצפה. בכלל המעמד- אני מאוד תחרותית ולקח זמן עד שהייתי ראשונה לגיל שלי בארץ".

בגיל 17 החליטה להשקיע בבגרויות: "מספיק. אני לא רוצה לראות יותר מים. נשבעתי לעצמי שלא אחזור למים".  בצבא שירתה כמדריכת ספורט בתותחנים.

"בילדות לא הייתי מקובלת בכלל. הייתי מאוד אינדיווידואליסטית. לא מרדתי. הייתי חננה, תמיד בצד. אמא שלי תמיד היתה גאה בילדה שהלכה נגד הזרם".

אחרי שחרורה מהצבא היתה אבישג מצילה, מדריכת שחיה ( למדה בבי"ס שיאים) וכדור מים, אבל מבחינתה 20 שנה לא נגעה במים "אני מניחה שבאמת לא הייתי שם".

היא למדה אומנות והוראה לתואר ראשון אך לא סיימה: "הגעתי ללימודים כי אני יודעת לצייר טוב מאוד. שם ראיתי שהיכולת המרחבית שלי טובה מאוד".  היא גם עסקה בצילום ואף זכתה בתחרות.

בנותיה שוחות אף הן אולם היא לא מאמנת אותן כי היא מאמינה שהורה צריך להיות במקום מכיל והמורים צריכים להקנות את הידע.

בתה הקטנה, ליאור, אובחנה בגיל שנה כחולה בסכרת סוג 1: "היא היתה מאוד רזה, כל הזמן רצתה לינוק, עשתה המון פיפי". אבישג נזכרת בדמעות "זה מטלטל. הייתי שבוע בבי"ח שניידר איתה". באותה תקופה היא עבדה בבורסה ליהלומים ותקופה מסויימת סבלה מוורטיגו. "ידעתי שאני רוצה להתקרב לילדה". אבישג התפטרה וחיפשה עבודה. היתה קרקע פוריה לחזור לשחייה, למרות שהבטיחה לעצמה שכבר לא תחזור. "הייתי בהכחשה אבל חזרתי לשחות לבסוף". הגוף זוכר ומהר מאוד חזרה לשחיה. היא מספרת על אורי המאמן שהוא איש מאוד מיוחד: "אני חושבת שהוא אחד האנשים הראשונים שהרגשתי שמקבל אותי כפי שאני, וזה אחד הרגעים המכוננים שהרגשתי שאני לא צריכה להיות מישהו אחר". הגעתי למקום של עידון, התפתחות- "הייתי אדם מאוד אימפולסיבי, מאוד שיפוטי, בלי דחיית סיפוקים".

אבישג מספרת כי בזכות אורי המאמן היא הכירה את הין, עד אז לא שחתה בים. "מה שיש בים זה שהוא מפתיע. יש משהו בחופש, אין גבולות שיש בבריכה. גילית עולם אחר".

לכבוד גיל 40 שלה, שחתה מגבעת אולגה לת"א רצוף. "לאורך כל המשחה ניכנסו ויצאו חברים שלי ללוות אותי. יצאתי בחצות וסיימתי בארבע וחצי אחר הצהריים". היא גם שחתה את הכנרת לאורכה 5 פעמים!

כעת היא רוצה לשחות את תעלת לאמנש בין אנגליה לצרפת "זה כמו האוורסט לשחיינים". חברת ספידו מאמצת אותה.

"עכשיו אני עושה תיקון- זוכה במדליות, שוברת שיאי גילאים".

בעקבות בתה הקטנה, שכאמור יש לה סכרת TIPE1, אבישג מתנדבת בעמותת make a wish שם גם עושים הרצאות של ספורטאים וכל התרומות הולכות להגשמת המשאלות לילדים עם מחלות מסכנות חיים. " אני הולכת ומגשימה את החלום שלי ומקדמת את החלומות של הילדים".

חציית תעלת לאמנש, שזה האתגר של אבישג תהיה ב  29/7/17- 6/8/17  את הכסף היא מגייסת באמצעות גיוס המונים- הדסטארט ומבטיחה שכשאר תגיע ליעד- היא תעביר את הכסף ל make a wish.

הדבר שחשוב לאבישג הוא הטבע- הים הוא השולט וצריך לכבד את הטבע. היא מספרת בגאווה כי היתה חלק ממשחה מיוחד בים במלח כדי להביא למודעות את גוויעתו של הים והגיעו לשם אנשים מכל העולם.

אנשים עוקבים אחריה בפייסבוק כי היא מפרסמת בקיר שלה תמונות מחיי השחייה שלה ועולם המים וכן פוסטים בנושא.

דבר נוסף וטוב שיצא לה מגיוס ההמונים הוא שעכשיו היא מניעה את הגלגלים "הייתי רגילה שעושים לי הכל, עכשיו זה מתחיל ברצון שלי".

"אתה מבין שאם אתה רוצה להגשים חלום- אתה צריך לעשות"

"מלהיות ילדה לא מקובלת בחברה- להיות כ"כ נאהבת ולקבל המון תגבות אוהדות בהדסטארט.

החלום שלה הוא להיות הישראלית הראשונה שחוצה את צעלת לאמנש.

·       גיוס ההמונים של אבישג: "הכוח להגשים חלום".

כל מי שתורם מקבל תמורה.  ניתן לפנות לאבישג בפייסבוק

Avishag turk

ובטלפון   0542283375

שני בן-נר צי. הנומורולוגית האופטימית

שני בן-נר צי.  הנומורולוגית האופטימית

בסדר, אז אתם כבר מכירים אותי בתור סקפטית, ומי שסקפטי צריך הרי להתנסות בדברים כדי לצאת מהסקפטיות .במקרה הקשה שלי נידרשים לי מספר ניסיונות...אז כששמעתי על שני שהיא נומורולוגית, ועוד נומורולגית אופטימית- קודם כל אמרתי- כן, בטח...רק אני אלך אליה או אכתוב עליה...לא מאמינה במפות, תאריכי לידה, שערות תנין, דם צפרדע ומילות כישוף. בפעמים הבודדות בהן כן הלכתי לכל מיני מגידות עתידות, קוראות בקפה, פותחות בקלפים ובחשבון הבנק, רואות בשחור של העין ובחדרי הלב ( הפצוע, תמיד הלב פצוע)- יצאתי עם תקוות לעתיד הכי ורוד, לנסיך הכי נסיכותי שיגיע, להצלחה הכי מסחררת...אני, אגב, עדיין מחכה...להכל. אז תסכימו איתי שהייתי סקפטית בצדק?

* שני החייכנית, צילום ליטל מאירי

לפני שניפגשתי עם שני, שוחחנו בטלפון והיא אמרה לי שתעשה לי מפה נומורולוגית שלי לפי תאריך הלידה שלי. נו, שויין, טוף, שיהיה חשבתי לעצמי, אם היא כ"כ מתעקשת...  סיכמנו להיפגש ולעשות את הריאיון לבלוג, והיא תביא את המפה שעשתה לי.

אז קודם כל- הפגישה התארכה וכמעט סגרו עלינו את בית הקפה...שני היא אישה מקסימה וכובשת לב בחיוכה ובאישיותה. אמרתי לה שהיא שונה לחלוטין (לטובה) ממה שהצטיירה לי בטלפון.  תקשיבו. המפה שהיא עשתה לי...      6 דפים כתובים ( לא משני הצדדים, בואו לא ניסחף). שני אכן משקיעה! בנוסף היא הביאה לי כרטיס עם השנה שלי עליה ( לכל שנה יש מספר) ומה מצפה לי בשנה הזו.  וכן- היא קלעה כמעט להכל, ולהזכירם- היא אינה מכירה אותי כלל.  סיכמנו להיפגש לעוד פגישה כי לא סיימנו את הכל ( טוב, רצינו עוד קפה ביחד) והפעם שני גם תפתח / תקרא לי בקלפים.

לפגישה השניה כבר הגעתי ללא חשש ואף בשמחה כי להיות בחברתה של שני משרה רוגע, לפחות עליי.  שני הוציאה מהתיק מפה סגולה ( טוב, אולי בכל זאת היא מכשפה...אבל טובה, כן? ואין לה פלולה...) ועליה הניחה כוס זכוכית עם אבנים שונות ובצבעים שונים בתוכה ( את זה הוציאה מהתיק, מעניין מה עוד היא מחביאה שם...). אמרה לי לערבב את הקלפים, לחצות אותם ולשים בשתי ערימות. ואז היא פיזרה את ערימת הקלפים שבחרתי ואמרה לי לבחור קלף. היא לקחה גם כן קלפים ואמרה לי מה הם אומרים.

שני למדה גם גרפולוגיה, אז קראה את כתב ידי ואמרה לי דברים עליי לפי הכתב.  קלעה בול!

למה שני היא נומורולוגית אופטימית כהגדרתה? מכיוון שהיא אומרת דברים טובים וחיוביים, ומה כן אפשר לשפר ולשנות. לא מנבאת שחורות ולא יוצאים ממנה בוכים...

אז אחרי כל ההקדמה, אתם וודאי גם רוצים להיות פחות סקפטיים ובעיקר- להכיר את שני. למה שרק אני אכיר אותה ואת פועלה?

שני בת ה 44 נשואה לרונן (אותו היא מכנה מקגייוור), אמא ל 3 ילדים וגם לכלבה. הבת עידן בת 15.5, נועם הבן בן 12.5 וגיא בן 8. לכלבה, אגב, קוראים ג'סי.  היא גרה בנס ציונה.

נולדה בקיבוץ שילר ליד רחובות, וכשהיתה בת 7.5 עברה עם משפחתה למושב גבעת יואב אשר ברמת הגולן בעקבות אב המשפחה שהיה חקלאי. הם גידלו בננות, זיתים, מנגו. " המעבר בין הקיבוץ למושב היה לי קשה. משהו שצריך להתרגל אליו". היא ניזכרת. " לבוא ממקום שהכל היה מסודר ונולדת אליו- לתוך התחלה של הכל: התחלה חברתית, התחלה של ליישב את הקרקע. בקושי מדרכה לבית היתה לנו". שני מספרת שהם עבדו במטעים, בגינה עם ההורים. "הכל הצמחנו מאפס". המעבר גם היה כרוך בלהתרגל למזג אוויר אחר, לאנשים אחרים.הייתי כבר בגיל שמבין דברים. פתחתי חלון וראיתי קוצים- ממש קשה ליישב את השממה".  שני גם לא אהבה לעבוד פיזית: " בקיץ היינו קוטפים מנגו, בשיא החום למרגלות הגולן. קמים בחמש בבוקר".  במושב אחר היו אורזים בבית אריזה וחלק מהתוצרת יועדה ליצוא וחלק לשוק המקומי.

לשני יש שני אחים, היא הבת ביחידה במשפחה, וכולם עבדו אותו הדבר. "עבדנו גם בבננות. בבננות אוספים עלים יבשים. פחדתי מנחשים".

כשהיתה בת 17, רצתה שני ללמוד נהיגה ושאלה את אבא שלה "כמה אתה משלם לי על העבודה" היא רשמה את שעות העבודה אצל אביה, ובמקביל עבדה גם כבייביסיטרית, קטפה שזיפים במטעים של אחרים וניקתה בתים. אביה השתתף איתה במימון שיעורי הנהיגה. לפני שירותה הצבאי, היו נוסעים, היא וחבריה לסבא וסבתא שלה ביפו- לעיר הגדולה.

בצבא שירתה ברמת הגולן ובחופשים מהצבא ניקתה בתים. "אחרי הצבא ניסיתי את מזלי בת"א ועבדתי במשרד פרסום. גרתי אצל סבי וסבתי, אבל הרגשתי בודדה וחזרתי הביתה". בגיל 24 החלה לעבוד בחמת גדר. ולאחר שהכירה את רונן, בעלה כשהיתה בת 27, עברה מרמת הגולן לגור איתו בחולון. התחתנה כשהיתה בת 28 ובגיל 29 הפכה לאמא לראשונה.

שני עבדה בתחום הביטוח בת"א, במשך 16 שנה, כאשר בכל פעם שילדה, היא הבטיחה לעצמה שלא תחזור לעולם לתחום הזה אחרי חופשת הלידה.  כשהיתה בהיריון השלישי החלה ללמוד נומורולוגיה שזה תורת המספרים: כל אות הופכת לתדר אנרגטי.

כשהבן הקטן היה בן שנה למדה גם גרפולוגיה ולאחר מכן קלפי טארות.

שני וקלפי הטארות, צילום ליטל מאירי

בשנת 2016 התפטרה מתחום הביטוח, לאחר שנים בתחום, בהם הקימה וניהלה מחלקת גבייה בסוכנות ביטוח בפתח תקווה.  "כשכבר לא יכולתי לקום בבוקר ולא יכולתי ולסבול את עולם החומר, קיבלתי את ברכתו של בעלי ולמחרת התפטרתי".

שני כל הזמן למדה והתפתחה בקורסים בתחום הנומורולוגיה. כיום היא בעלת עסק עצמאי של פתיחה במפות נומורולוגיה וקלפים. היא עובדת מתוך מקום של העצמה.  לא מתעסקת במה יהיה, אלא במה שעושים ואיך מתקדמים הלאה.

שני עובדת בעיקר עם נשים שרוצות לעשות איזה שהוא שינוי בחייהן או להגיע להחלטה חשובה. היא נותנת את הכוח- מראה את נקודות האור, את החוזקות.

לפרטים נוספים:     0523-482219

בפייסבוק:  חוט השני- ההחלטות החשובות שבחיים