יום ראשון, 11 ביוני 2017

מבשלים ספרים- רותי ודורית

מבשלים ספרים- רותי ודורית

* כמה מהספרים בהוצאה של 'מבשלים ספרים'. צילום ליטל מאירי

מי שמכיר אותי יודע שאני אוהבת אפייה. מה זה אוהבת- מכורה זו המילה הנכונה. יש לי בלוג אפייה ( ליטל א-ב של עוגה בחושה) וטור בנענע 10 אוכל. אני ממציאה מתכונים לעוגות בחושות ולעוגיות, אוהבת לשוטט בין מדפי הסופר ולראות את המוצרים החדשים ולקבל מהם רעיונות לעוגות חדשות, אוהבת לפנק את האהובים עליי במאפים מעשיי ידיי.  כשאני הולכת לחנויות ספרים, אני הולכת למדור של ספרי הבישול והאפייה, מתיישבת על כסא בחנות- ופשוט שוקעת ( גם בכסא...חחח) וגם בין דפי הספרים הצבעוניים והכ"כ מגרים, שנדמה כי אפשר ממש לאכול אותם.

רותי ודורית התאימו לי כמו כפפה ליד, התאימו לי ולבלוג שלי: שתיהן נשים עצמאיות עם סיפור חיים ( בכל זאת, הן כבר לא בנות 30) ויש להן הוצאה לאור של ספרי בישול!
רותי כרמי גרה בכרכור ודורית טוקמן גרה בדניה שבחיפה. שתיהן ילידות הארץ- רותי נולדה ב 1950 ודורית ב 1953 ודרכיהן הצטלבו באוניברסיטה. מאז הן ביחד, חברות של שנים ועכשיו הן גם שותפות בעסק.


* אני עם רותי (באמצע) ודורית

דורית נולדה וגדלה בקריית מוצקין. בצבא שירתה בחיל הים באל עריש. הכירה את רותי באונ': למדה ספרות ומקרא בסמינר אורנים עם תואר ראשון מאונ' חיפה+ לימודי הוראה. משלא מצאה עבודה בספרות ובמקרא, עשתה הסבה להוראת מחשבים. ב 1982 היא למדה בטכניון קורס הסבת אקדמאים להוראת מחשבים ולאחר מכן לימדה מחשבים בעירוני ה' בחיפה. עבדה בהוראה 17 שנה והתחתנה בגיל 22. יש לה שלושה בנים ונכד בן שנה. בעלה, אזי (אליעזר)  מהנדס אלקטרוניקה.  בתום 17 שנה בהוראה, טסה כל המשפחה לארה"ב, למעט הבן הגדול שהיה בצבא, שם שהו 4 שנים: שנה בניו ג'רזי ושלוש שנים בקליבלנד, אוהיו. בארה"ב עשתה דורית תואר שני במחשבת ישראל. היא כבר לא חזרה להוראה ואת התזה סיימה באונ' חיפה.  היא מעידה על עצמה כי מעולם לא התעסקה בתחום הקולינריה.
רותי נולדה בחיפה וגדלה בגבעתיים. בצבא שירתה בחיל האוויר, בבסיס חצור. חודש לפני שמלאו לה 19 היא התחתנה עם שמעון שהיה קצין חימוש בשיריון.  הם גרו בעמק הירדן, בקיבוץ אפיקים, שם גדל שמעון. יש להם שלוש בנות וחמישה נכדים. באונ' למדה ספרות ומקרא, שם כאמור, פגשה את דורית. במשך 10 שנים היתה מורה בקיבוץ אפיקים בחטיבת ביניים. חינכה גם חברת נוער ( נוער שוליים) באפיקים והביאה אותם לבגרות. "זה היה השיא של העבודה שלי". היא מספרת ומוסיפה "עד היום אני בקשר איתם". באפיקים הם גרו 14 שנים. כשהפסיקה ללמד, עבדה בניהול מכירות של רכבים חשמליים באפיקים והיתה גם אקונומית- אחראית על המטבח בקיבוץ, כאשר אחד מהתפקידים היה לכתוב את התפריט שיהיה בכל יום.

בשנת 1993 יצאה רותי ומשפחתה למשלחת באל סלבדור, למעט הבת הבכורה. הם נסעו בעקבות הבעל שהוא מומחה בנושא גידול בקר לחלב. באל סלבדור הם היו 6 שנים והגיעו לפרדס חנה-כרכור.

* ספר בהוצאה של 'מבשלים ספרים'. צילום ליטל מאירי

כאשר ניפגשו השתיים בארץ וחזרו להיות כמו שהיו בימי הלימודים, גייסה רותי את דורית לעזרתה בהוצאת המתכונים של סבתא רחל. סבתא רחל היתה חמותה של דורית ונולדה באיזמיר, טורקיה. היא בישלה ואפתה נהדר ושתי המשפחות אהבו מאוד את הבישולים ולא רצו שילכו לאיבוד המתכונים. שתיהן התגייסו למשימה, שלא היתה פשוטה, כי סבתא רחל אף פעם לא בישלה או אפתה לפי מידה. לפיכך הגיעו השתיים חמושות ברשמקול, בכלי מדידה, כוסות מדידה ומשקל שקנו כדי שהכל יהיה מדוייק. הן נסעו לעפולה, שם התגוררה רחל, ובכל פעם היא בישלה ואפתה משהו אחר שאותו הן היו קובעות איתה מראש, והן היו מסתכלות, מודדות ורושמות. לא היה להן שום רעיון מגובש- הן פשוט רצו להוציא ספר. "סבתא רחל שמחה מאוד", הן ניזכרות כשהיתה לה חברה ורצו ללמוד ממנה את תורתה.

דרך אור, בתה השניה של רותי שלמדה עיצוב תכשיטים בשנקר, הן הגיעו לצלם שיצלם את המנות. לקחו גם מעצבת גרפית לספר. לאחר שהכל היה גמור, הן הלכו להוצאת לאור. ההוצאה לאור רצתה המון כסף, ואז נולדה 'מבשלים ספרים': "הלכנו ובדקנו בתי דפוס, עריכה לשונית, מעצבים, סטייליסטים- והוצאנו את הספר בעצמנו".  הספר יצא לפני ראש השנה 2007 ובשנת 2008 פתחו השתיים אתר משלהן. "היתה תמיכה גורפת מקיר לקיר של המשפחה", הן ניזכרות בחיוך.

* צילום ליטל מאירי

הן מפיקות ומלוות את כל התהליך "אנחנו לא מוכנות לעשוק ולקחת המון כסף, למרות שזה לא תהליך זול".  הן מארגנות את כל מה שצריך כדי להוציא את הספר, מלוות את כל התהליך החל מהפגישה הראשונה עם בעל הרעיון לספר. הן משתפות את בעל הספר בכל התהליך ושותפות מלאות. כל ספר הוא גם הבייבי שלהן ואני ראיתי זאת כשאר הן הראו לי בגאווה מעט מהתוצרת שלהן.

* צילום ליטל מאירי




רותי   0523-558056

דורית    0547-825509

* ספר מסיבות בהוצאת 'מבשלים ספרים'. צילום ליטל מאירי

רוית רוד- מלבישת בתים

רוית רוד- מלבישת בתים

רוית מחכה לי בבית הקפה כשהיא מחוייכת ומשדרת אנרגיות חיוביות. בדיוק מה שהייתי צריכה באותו בוקר שישי. היא מלבישת בתים ואני באתי לתהות על קנקנה.
רוית בת 42, גרה בקריית אונו. נשואה ליניב ("שהוא מאוד מניב") ולהם 3 ילדים: שתי בנות בגילאי  16 (שירה), 8.5 (אלה) ובן-  (הראל)12 .  "אני תוצר של החיים שלי" היא מציגה.
רוית נולדה בירושלים, גדלה ברמת גן ואח"כ בגבעת שמואל. "אני לא מאלה שעיצבו בתים. אסתטיקה ועיצוב זה דברים שאתה נולד איתם. אמא שלי יפה מאוד- טיפוח ואסתטיקה ליוו אותי כל חיי. אני זוכרת את עצמי מסתכלת על אמא שלי מתאפרת- זה מטמיע בך משהו". היא לא עיצבה בגדים ולא חשבה להיות מעצבת. רצתה להיות מנהלת, ללמוד, אשת קריירה.
בצבא היתה מכי"ת בנים . בצופים היתה מדריכה ורשגד"ית וזה ליווה אותה בחיים. "אני בכלל בן אדם של אנשים".


*עיצוב של רוית

רוית גדלה כבת יחידה לאם גרושה "אני בן אדם עצמאי מאוד". היא גאה בלימודיה : "לימודים זה חלק מההוויה שגדלתי עליה, אז המסלול היה מאוד ברור- היה לי ברור שאסיים צבא ואלך ללמוד. אני אוהבת מאוד ללמוד, אך לא אוהבת את האוני' כי זה מאוד מקבע". יש לה תואר ראשון בעבודה סוציאלית מאונ' ת"א, עבדה בחברת כוח אדם: "אני מביאה הקשבה, אמפטיה, סבלנות". את התכונות הללו היא מביאה לעבודה כמלבישת בתים "אנשים עוברים דברים לא פשוטים- קניית בית, כספים. כשאתה מעצב בתים אתה חייב להיות פסיכולוג עם יחסי אנוש טובים".



לרוית תואר שני בלימודי עבודה (משאבי אנוש) מאונ' ת"א וכן לימודי הנחיית קבוצות באונ' הפתוחה. לאחר הלימודים החלה לעבוד בחברת סטאראפ בת"א והקימה את מחלקת משאבי אנוש שם- "היו לי חלומות להגיע רחוק. ראיתי את עצמי מנהלת משאבי אנשו בחברות גדולות, אבל החיים מפתיעים אותך ואתה לומד על עצמך דברים".



 אחרי שבתה הבכורה נולדה רוית לא יכלה להשאיר אוה עם מטפלת.  "חזרתי להיות הילדה שהייתי, נורא אהבתי ילדים כשהייתי קטנה. הרגשתי שזה לא התכלית בחיים: לעבוד, לעבוד,לעבוד ושמישהו אחר מגדל אותה". רוית, אדם חברתי שזקוק לאנשים ולעשייה, הלכה ללמוד הנחיית קבוצות ורצתה להנחות קבוצות של נשים אחרי לידה, זה התגלגל למשהו אחר כשהלכה עם בתה שירה לחוג ליווי התפתחותי של תינוקות ב'צעד ראשון' של שי זילברבוש. שי שמע שהיא אמרה שהיא מחפשת את עצמה "רציתי משהו של רוית בלבד. רציתי משהו עם ערך משל עצמי". שי הציע לה לבוא ללמוד ליווי התפתחותי לתינוקות. לימודים של שנתיים אצלו, במכללת צעד ראשון. כשהבן של רוית נולד, היא סיימה את הקורס, והלכה וחילקה פלייארים בגבעת שמואל: "הלכתי לגנים והצעתי את עצמי, למרכזי הורות. הייתי מאושרת. איפה זה ואיפה עיצוב", היא ניזכרת ומחייכת.



חמש שנים היתה מדריכת ליווי התפתחותי. בשנת 2008 היא ובעלה קנו את הבית בו הם גרים היום בקריית אונו. בית ישן שהיה זקוק לשיפוץ. הם שכרו אדריכלית והחלו הכל מאפס- מלבד המעטפת הכל הלך. "לאט לאט הרגשתי שהאדריכלית לא עושה את מה שאני חושבת שהיה צריך, גיליתי המון טעויות". רוית פיטרה את האדריכלית והמשיכה לבד.
כשהיתה מלווה התפתחותית שאלה את עצמה רוית האם זה מה שהיתה רוצה לעשות הלאה בחיים. אז גם התחילו להגיע תגובות על הבית "חברה של חברה הביאה את האדריכלית שלה לראות את הבית והיא אמרה לה שעיצוב זה עניין של טעם ואין אמת אחת, ושיש לה כלים שהיא צריכה לפתח ושעם הכוונה מקצועית- היא תעשה את זה הרבה יותר טוב. "בחיים לא הייתי חושבת על זה".



רוית הלכה ולמדה הום סטיילינג במכללת 'בניין ודיור' במשך 9 חודשים.
כיום היא בעלת עסק להלבשת הבית. עובדת באיזור המרכז ובעיקר בשרון.  עושה גם סטיילינג לצילומים. 
מרצה בסטודיו B6 לעיצוב- בי"ס למקצועות העיצוב בת"א.
רוית מלבישה בתים, מרצה וגם מלמדת באופן פרטי.






0542375570