יום ראשון, 4 ביוני 2017

התכשיטים של יהודית צילינסקי

התכשיטים של יהודית צילינסקי

* תליון מיוחד של יהודית.  צילום ליטל מאירי

את יהודית פגשתי לפני הרבה שנים, אבל היא אפילו לא יודעת את זה. מה זה פגשתי? ראיתי אותה בדוכן שלה בקניון ערים בכפ"ס, כאמור, כבר לפני שנים, ותמיד חלפתי על פני הדוכן שלה, דוכן התכשיטים, אך לא עצרתי כדי לראות את מרכולתה. לא יודעת למה, אך משהו בה גרם לי לא להתעכב בדוכן שלה. ותמיד היו הרבה אנשים ליד הדוכן שלה, אז פשוט עליתי במדרגות הנעות לקומה העליונה של הקניון, כי הדוכן ממוקם ליד המדרגות.
עכשיו, כשיש לי את הבלוג ואני כותבת בו על נשים אומניות / עצמאיות/ בעלות סיפור חיים מיוחד- אני דווקא מחפשת את כל אותן נשים שלא הייתי מדברת איתן בחיי היומיום, את הנשים שאולי לא הייתי מתחברת איתן, אך יש בהן משהו מסקרן- ובטוח שיש להן סיפור.  כזו היא יהודית, שגיליתי שהיא עולם ומלואו, ובנוסף- אשה מקסימה בעלת חוש הומור.
 בואו ותקראו על יהודית יוצרת התכשיטים שהיא מורה במקצועה, שכלל לא אהבה ללמוד בבית הספר...

היא בת 57, גרה בהוד השרון. נשואה ליהושע מהנדס מכונות במקצועו ואמא לשלושה: שירן,30, מעצבת אופנה "מוכשרת ברמות על" לדבריה של יהודית, שני, בת 28,  קלינאית תקשורת  ותמיר בן ה 22 שממלצר ומלמד אנגלית.

יהודית נולדה בצ'ילה ועלתה לארץ כשהיתה בת שלוש וחצי. המשפחה הגיעה לבת ים. היא מספרת שהיו באולפן בנתניה עם קורין אלעל שגם עלתה לארץ באותה התקופה.  "הייתי תלמידה בינונית ולא אהבתי ללמוד. בחיים לא חשבתי שאהיה מורה. הייתי פרפרית- אוהבת חופש".

* הצמידים שמעטרים את ידה של יהודית. צילום ליטל מאירי

בתיכון היא הכירה את דורית שמרון- המורה שהקימה את התנועתרון שזה מחול יצירתי ואיתו הופיעה במופעים בכל העולם עם הכיאורוגרפיה שלה. יהודית מספרת שבשיעורי התעמלות בבית הספר הם שיחקו רק מחניים, וזה היה משעמם, עד שדורית אמרה להם לעשות עמידת ידיים.  "הייתי נערת גומי ולא ידעתי את זה".  מהגלגלון ועמידות ידיים, למדה יהודית בעזרת הטלויזיה תרגילי התעמלות קרקע מורכבים.  המורה המליצה לה ללמוד חינוך גופני בסמינר הקיבוצים, וכתבה לה המלצה.
בצבא שירתה כצפתי"ת, למרות שהתאים לה להיות מדסי"ת: "הייתי טובה בהתעמלות, מחול, יצירתיות". 

* שרשראות בעיצוה של יהודית. צילום ליטל מאירי

אחרי הצבא למדה בסמינר הקיבוצים. היא מספרת שהיה מבחן קבלה: "התקבלתי בזכות התרגילים המופלאים שהמצאתי עם המכשירים".
בתקופת התיכון היא הכירה את בעלה: אחיה, שלמד עם בעלה, עשה מסיבה והוא התחיל איתה, כך היא מספרת.


* יהודית צילינסקי, צילום ליטל מאירי

" לא רציתי להיות מורה בבית ספר. שנאתי בית ספר", וממשיכה "התקבלתי ללמד בחוגי ילדים- קרקע מכשירים". המפקח שלה לגיל הרך אמר לה שהוא רוצה אותה בבית ספר ואף סיפר למפקח הראשי עליה. יהודית אומרת שעשתה המון דברים יצירתיים עם הילדים, שלא עשו איתם עד אז במסגרת לימודי התעמלות ( כמו לזרוק שקיות ניילון באוויר ולתפוס אותן), והילדים אהבו זאת מאוד.  היא התקבלה מהר לעבוד בבי"ס וזרקו אותה למים הקרים, לדבריה.


* העגילים של יהודית. צילום ליטל מאירי

יהודית לימדה בבי"ס יסודי בהרצליה שנקרא 'גן רשל', וזו בשבילה מעין סגירת מעגל, שכן היום בתה ובעלה גרים 100 מטרים מביה"ס וכן יהודית היתה בהיריון עם הבת בתקופה שלימדה שם.
המפקח נתן לה לכתוב חוברת בהתנדבות שבה היא הכניסה את כל תרגילי ההתעמלות לגיל הרך ( כיתות א- ג), החוברת יצאה בשמה ע"י משרד החינוך בשנת 1985.  שנה לאחר מכן הטילו עליה משימה נוספת- להעביר השתלמות לגננות במשך שנה שלמה. היא קיבלה המון מכתבי תודה והערכה, כך מספרת. "שנה לאחר מכן העברתי שיעור לדוגמא בקונגרס בינלאומי בארץ שנקרא היצ'פר, שבכל שנה מתקיים במדינה אחרת."
"כל החיים, מהיום שאני מכירה את עצמי, אהבתי לעסוק בעבודות יד. גם אמא שלי עסקה בזה ואף לימדה בבית ספר מלאכת יד".  אמה למדה אח"כ ריפוי בעיסוק ועבדה בזה "היו לה ידי זהב".

שרשרת ותליון בעיצובה של יהודית, צילום ליטל מאירי

יהודית ניזכרת:  "בגיל 8 הייתי חולה. לפני שאמא יצאה לעבודה, היא הראתה לי איך לסרוג במסרגה אחת. כשהיא חזרה היה לי כובע מוכן". בגיל 16היא החלה מציירת על חולצות- ציירה והדביקה בדים ואבני סברובסקי ומכרה אות החולצות. היא למדה תדמיתנות במשך שנה בשנקר.

אחרי הלידות של ילדיה, התחילה לצייר על עץ, לאחר שהיתה בחוג של ציור על עץ: "היתה תקופה טובה של חמסות ", היא ניזכרת בחיוך.  כשעברו לגור בהוד השרון, אמרה לבעלה שהיא רוצה לפתוח דוכן משלה ולמכור את יצירותיה.
לפני 20 שנה, בהיותה בדרום ת"א, ראתה בחנות מישהי שעשתה שרשראות. היא אהבה זאת, וקנתה חומרים לתכשיטים והחלה לעשות גם והתאהבה בזה.
לאחר ציור על עץ, על זכוכית, סריגה, תפירה- הבינה שתכשיטים זה הייעוד שלה. 
במסגרת השתלמות של שנה מטעם בי"ס בו לימדה, היא למדה שנה צורפות אצל יעל שקדי, שפתחה בי"ס לצורפות בכפר סבא. אח"כ למדה עוד שנה על חשבונה, ומאז ועד היום היא מתמקצעת במקצוע. היא מתמקצעת גם בדברים שלא עושים בארץ: "אני גולשת המון באינטרנט, קונה הוראות".


* צילום ליטל מאירי

כיום היא מלמדת כיתות ג-ח "התחברתי לגדולים". עושה מופעי ספורט לילדים בכיתות ג-ח שמתאמנים האחד עם השני.
יהודית יוצרת תכשיטים מיוחדים במינם: שרשראות עם תליוני אימייל, שרשראות בצריבה על מתכת (נחושת, כסף), שרשראות אלומיניום, שרשראות גולדפילד, שרשראות כסף עם בתי אבן. צמידי מקרמה: שזירה של כדורי כסף וגולדפילד עם חוט שעוה, עגילים מכסף וגולדפילד. עובדת גם עם עור.
כל השרשראות שלה הם one of a kind.  מעצבת תכשיטים גם לגברים.

יהודית נמצאת בדוכן שלה בקניון ערים בכפר סבא בכל יום שישי - מול חנות pull and bear

0524-702948,  מקבלת גם הזמנות אישיות.

* על צווארה של יהודית. צילום- ליטל מאירי

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה