שני
בן-נר צי. הנומורולוגית האופטימית
בסדר, אז אתם כבר
מכירים אותי בתור סקפטית, ומי שסקפטי צריך הרי להתנסות בדברים כדי לצאת מהסקפטיות .במקרה
הקשה שלי נידרשים לי מספר ניסיונות...אז כששמעתי על שני שהיא נומורולוגית, ועוד נומורולגית
אופטימית- קודם כל אמרתי- כן, בטח...רק אני אלך אליה או אכתוב עליה...לא מאמינה
במפות, תאריכי לידה, שערות תנין, דם צפרדע ומילות כישוף. בפעמים הבודדות בהן כן
הלכתי לכל מיני מגידות עתידות, קוראות בקפה, פותחות בקלפים ובחשבון הבנק, רואות
בשחור של העין ובחדרי הלב ( הפצוע, תמיד הלב פצוע)- יצאתי עם תקוות לעתיד הכי
ורוד, לנסיך הכי נסיכותי שיגיע, להצלחה הכי מסחררת...אני, אגב, עדיין מחכה...להכל.
אז תסכימו איתי שהייתי סקפטית בצדק?
* שני החייכנית, צילום ליטל מאירי
לפני שניפגשתי עם
שני, שוחחנו בטלפון והיא אמרה לי שתעשה לי מפה נומורולוגית שלי לפי תאריך הלידה
שלי. נו, שויין, טוף, שיהיה חשבתי לעצמי, אם היא כ"כ מתעקשת... סיכמנו להיפגש ולעשות את הריאיון לבלוג, והיא
תביא את המפה שעשתה לי.
אז קודם כל- הפגישה
התארכה וכמעט סגרו עלינו את בית הקפה...שני היא אישה מקסימה וכובשת לב בחיוכה
ובאישיותה. אמרתי לה שהיא שונה לחלוטין (לטובה) ממה שהצטיירה לי בטלפון. תקשיבו. המפה שהיא עשתה לי... 6 דפים כתובים ( לא משני הצדדים, בואו לא
ניסחף). שני אכן משקיעה! בנוסף היא הביאה לי כרטיס עם השנה שלי עליה ( לכל שנה יש
מספר) ומה מצפה לי בשנה הזו. וכן- היא
קלעה כמעט להכל, ולהזכירם- היא אינה מכירה אותי כלל. סיכמנו להיפגש לעוד פגישה כי לא סיימנו את הכל
( טוב, רצינו עוד קפה ביחד) והפעם שני גם תפתח / תקרא לי בקלפים.
לפגישה השניה כבר
הגעתי ללא חשש ואף בשמחה כי להיות בחברתה של שני משרה רוגע, לפחות עליי. שני הוציאה מהתיק מפה סגולה ( טוב, אולי בכל
זאת היא מכשפה...אבל טובה, כן? ואין לה פלולה...) ועליה הניחה כוס זכוכית עם אבנים
שונות ובצבעים שונים בתוכה ( את זה הוציאה מהתיק, מעניין מה עוד היא מחביאה
שם...). אמרה לי לערבב את הקלפים, לחצות אותם ולשים בשתי ערימות. ואז היא פיזרה את
ערימת הקלפים שבחרתי ואמרה לי לבחור קלף. היא לקחה גם כן קלפים ואמרה לי מה הם
אומרים.
שני למדה גם
גרפולוגיה, אז קראה את כתב ידי ואמרה לי דברים עליי לפי הכתב. קלעה בול!
למה שני היא
נומורולוגית אופטימית כהגדרתה? מכיוון שהיא אומרת דברים טובים וחיוביים, ומה כן
אפשר לשפר ולשנות. לא מנבאת שחורות ולא יוצאים ממנה בוכים...
אז אחרי כל ההקדמה,
אתם וודאי גם רוצים להיות פחות סקפטיים ובעיקר- להכיר את שני. למה שרק אני אכיר
אותה ואת פועלה?
שני בת ה 44 נשואה
לרונן (אותו היא מכנה מקגייוור), אמא ל 3 ילדים וגם לכלבה. הבת עידן בת 15.5, נועם
הבן בן 12.5 וגיא בן 8. לכלבה, אגב, קוראים ג'סי.
היא גרה בנס ציונה.
נולדה בקיבוץ שילר
ליד רחובות, וכשהיתה בת 7.5 עברה עם משפחתה למושב גבעת יואב אשר ברמת הגולן בעקבות
אב המשפחה שהיה חקלאי. הם גידלו בננות, זיתים, מנגו. " המעבר בין הקיבוץ
למושב היה לי קשה. משהו שצריך להתרגל אליו". היא ניזכרת. " לבוא ממקום
שהכל היה מסודר ונולדת אליו- לתוך התחלה של הכל: התחלה חברתית, התחלה של ליישב את
הקרקע. בקושי מדרכה לבית היתה לנו". שני מספרת שהם עבדו במטעים, בגינה עם
ההורים. "הכל הצמחנו מאפס". המעבר גם היה כרוך בלהתרגל למזג אוויר אחר,
לאנשים אחרים.הייתי כבר בגיל שמבין דברים. פתחתי חלון וראיתי קוצים- ממש קשה ליישב
את השממה". שני גם לא אהבה לעבוד
פיזית: " בקיץ היינו קוטפים מנגו, בשיא החום למרגלות הגולן. קמים בחמש
בבוקר". במושב אחר היו אורזים בבית
אריזה וחלק מהתוצרת יועדה ליצוא וחלק לשוק המקומי.
לשני יש שני אחים,
היא הבת ביחידה במשפחה, וכולם עבדו אותו הדבר. "עבדנו גם בבננות. בבננות
אוספים עלים יבשים. פחדתי מנחשים".
כשהיתה בת 17, רצתה
שני ללמוד נהיגה ושאלה את אבא שלה "כמה אתה משלם לי על העבודה" היא רשמה
את שעות העבודה אצל אביה, ובמקביל עבדה גם כבייביסיטרית, קטפה שזיפים במטעים של
אחרים וניקתה בתים. אביה השתתף איתה במימון שיעורי הנהיגה. לפני שירותה הצבאי, היו
נוסעים, היא וחבריה לסבא וסבתא שלה ביפו- לעיר הגדולה.
בצבא שירתה ברמת
הגולן ובחופשים מהצבא ניקתה בתים. "אחרי הצבא ניסיתי את מזלי בת"א
ועבדתי במשרד פרסום. גרתי אצל סבי וסבתי, אבל הרגשתי בודדה וחזרתי הביתה".
בגיל 24 החלה לעבוד בחמת גדר. ולאחר שהכירה את רונן, בעלה כשהיתה בת 27, עברה מרמת
הגולן לגור איתו בחולון. התחתנה כשהיתה בת 28 ובגיל 29 הפכה לאמא לראשונה.
שני עבדה בתחום
הביטוח בת"א, במשך 16 שנה, כאשר בכל פעם שילדה, היא הבטיחה לעצמה שלא תחזור
לעולם לתחום הזה אחרי חופשת הלידה. כשהיתה
בהיריון השלישי החלה ללמוד נומורולוגיה שזה תורת המספרים: כל אות הופכת לתדר
אנרגטי.
כשהבן הקטן היה בן
שנה למדה גם גרפולוגיה ולאחר מכן קלפי טארות.
שני וקלפי הטארות, צילום ליטל מאירי
בשנת 2016 התפטרה
מתחום הביטוח, לאחר שנים בתחום, בהם הקימה וניהלה מחלקת גבייה בסוכנות ביטוח בפתח
תקווה. "כשכבר לא יכולתי לקום בבוקר
ולא יכולתי ולסבול את עולם החומר, קיבלתי את ברכתו של בעלי ולמחרת התפטרתי".
שני כל הזמן למדה
והתפתחה בקורסים בתחום הנומורולוגיה. כיום היא בעלת עסק עצמאי של פתיחה במפות
נומורולוגיה וקלפים. היא עובדת מתוך מקום של העצמה. לא מתעסקת במה יהיה, אלא במה שעושים ואיך
מתקדמים הלאה.
שני עובדת בעיקר עם
נשים שרוצות לעשות איזה שהוא שינוי בחייהן או להגיע להחלטה חשובה. היא נותנת את
הכוח- מראה את נקודות האור, את החוזקות.
לפרטים נוספים: 0523-482219
בפייסבוק: חוט השני- ההחלטות החשובות שבחיים
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה