ליאת דוד- תכשיטים מנייר
צילום מתוך הדף העיסקי
את ליאת הכרתי כשעברתי ליד הדוכן שלה בקניון ערים בכפר סבא באחד מימי
שישי :חרגתי ממנהגי ללכת הישר אל הדוכנים הקבועים אליהם אני הולכת בכל יום שישי (
כבר נעשינו חברים, אני ועוד כמה בעלי דוכנים), ונכנסתי לקניון מצד אחר ומקומה
אחרת. כך גיליתי את הדוכן של ליאת ואת ליאת המקסימה והמוכשרת. לא האמנתי שכל מה
שנמצא על שולחנה אכן עשוי נייר. צריך לראות כדי להאמין. נשארתי ליד הדוכן והתחלתי
לשוחח איתה. כן, היא ועבודתה סיקרנו אותי וברור שאני שמחה שגם אתם תכירו אותה ואת
פועלה.
הצכשיטים מיוחדים, צבעוניים, רמת גימור מעולה וניכרת מחשבה רבה
מאחוריי עשייתם.
הכירו את ליאת.
ליאת בדוכן שלה בקניון ערים. צילום ביתי
בת 42, במקור מבית שאן, כיום כפר סבאית גאה. את בעלה ברוך הכירה כששניהם
היו בני 18, לזוג 3 ילדים.
את שירותה הצבאי עשתה בחיל האוויר ושירתה בקריה. בתום השירות עברו בני
הזוג מבית שאן לכפר סבא.
צילום ליטל מאירי
ליאת מספרת כי "לאחר הצבא התלבטתי בין ראיית חשבון לחינוך. נושא
החינוך גבר". ליאת למדה במכללה
האקדמית בית ברל, תואר ראשון בחינוך בלתי פורמלי, במקביל למדה לתעודת הוראה ומאוחר
יותר השלימה להוראה מתקנת בתחום השפה ובתחום המתמטיקה . היא עסקה בחינוך שנה ופרשה. "נושא
החינוך הוא נושא שאתה חיי אותו ברמה יומית גם אם אתה לא עוסק בו בפועל".
צילום מתוך הדף העיסקי
בהיותה סטודנטית היא עבדה במכללה. לאחר שסיימה את התואר, קראו לה
לחזור על מנת לעזור במטלה, ומאז היא נשארה לעבוד שם. היום היא עובדת במכללה כמתאמת לוגיסטית: במרכז "קשת" - מרכז
להתפתחות מקצועית וללימודי תעודה ובמרכז
לתכנון לימודים.
האהבה ליצירה , לאומנות וההתעסקות בהם הייתה קיימת תמיד עוד מתקופת
ילדותה , אך המהפך הגיע בשנת 2014 בעת
מבצע צוק איתן בעת שחיפשה טכניקה הקשורה לתרפיה באומנות. היא חיפשה באינטרנט
והגיעה לעולם עשיר של יצירה בנייר. לאחר אינספור "שעות טיסה" בלמידה
עצמית, למדה את אומנות הקוויליניג – אומנות של גלגולי נייר באמצעותה היא יוצרת את
רוב תכשיטיה, אך בין תכשיטיה אפשר למצוא גם תכשיטים העשויים בטכניקת האוריגמי
(קיפולי נייר), כל תכשיט עובר תהליכים של ציפוי והקשחה עם חומרים מיוחדים, המגנים
עליו מפני כל מזגי האוויר.
מיוחד ויפהפה. צילום מתוך הדף העסקי
אומנות הקווילינג פותחה במאה ה 17 במרכז אירופה על ידי נזירות. מספרים שבעזרת נוצה
הן היו מגלגלות ניירות לצורות דקורטיביות ומיוחדות, שקישטו באמצעותם ספרים, מחברות
ואביזרים שונים. בעולם, האומנות הזו תופסת תאוצה ויש לה קהל מעריצים נרחב מאוד .
ליאת החלה להתנסות ולעצב תכשיטים מנייר תחילה לעצמה אחר כך לחברותיה.
היא למדה באופן אוטודידקטי. "זה התחיל מתוך סקרנות עם הרבה ניסוי וטעייה, תוך
כדי שילוב של חומרי גלם שונים כמו אבני חן ומתכות" . היא מספרת וניצוץ
בעיניה, וממשיכה "והמשיך ללמידה של טכניקות מורכבות באומנות הקווילינג ושילובן
בעולם התכשיטים ".
שרשרת מקסימה. צילום מתוך האתר
חברות שלה התלהבו מהתוצרים וכך היא החלה למכור ולתת מתנות.
צילום מתוך הדף העיסקי
במאי 2017 פתחה את הדוכן שלה בקניון ערים, בקומה השנייה מול חנות הביוטי סטורי.
"תמיד קינן בי הרצון
לעסוק באומנות מעבר לתחביב והגיע הרגע בו
צריך לצעוד קדימה".
"יש המון חששות בהתחלה עם המון למידה ואתגר בדרך. את לומדת להכיר
את עצמך דרך העשייה, דרך החוויה של למכור משהו שלך שיצרת" . ניכר כי ליאת
אוהבת מאוד את מה שהיא עושה וגם את הלקוחות שלה "את נפגשת עם אנשים ועם
הסיפור של כל אחד ואחת מהם, כך שכל העשייה מלווה בהמון משמעות"
וואאו! צילום מתוך הדף העיסקי
היא אוהבת לעבוד עם נייר - "הרעיון לקחת חומר יומיומי, המוכר
לכולנו, עם תכונות מסוימות ולשנות לו התכונות הטבעיות. "לפרוץ" את
גבולות החומר - להפוך חומר גמיש לקשיח , הגילוי והשינוי יוצרים נפלאות. נוצרת התאהבות
מחדש בחומר הגלם הזה, שכל פעם מגיב אחרת ואתה יכול ליצור אתו אינסוף דברים
חדשים".
צהוב זה השחור החדש. צילום מתוך הדף העיסקי
כשאנשים עוברים ליד הדוכן שלה ורואים את התכשיטים, המילה פסיכי
חוזרת על עצמה, היא צוחקת. האמת היא שגם אני אמרתי לה את המילה הזו, כמחמאה.
אנשים אומרים לה "וואוו, זה פסיכי".
צילום מתוך הדף העיסקי
ליאת כתבה על זה בדף העיסקי שלה:
במבט לאחור...
הייתי צריכה כמה זוגות ידיים על מנת למנות את המילה ״פסיכי״ שנזרקה לעברי בחודשים האחרונים .
במבט לאחור....
אף פעם לא עשיתי משהו שנחשב ״פסיכי״ ולכן שאחראית הדוכנים הייתה עוברת מידיי שישי וצוחקת לעברי ״את פסיכית את יודעת את זה ??״ צחקתי אך לא ממש התעמקתי בזה.
כך עברו הימים ומידי פעם קבלתי מחמאה ״וואי זה פסיכי״ . כנראה שחגיגות יום ההולדת החודש הביאו אותי לחשוב ,האם אני ?
האם החופש מהמוסכמה ומההגדרה ששימושו העיקרי של הנייר הינו לכתיבה/לדפוס/לציור והרצון העז ליצור מנייר תכשיטים הוא פסיכי?
הייתי צריכה כמה זוגות ידיים על מנת למנות את המילה ״פסיכי״ שנזרקה לעברי בחודשים האחרונים .
במבט לאחור....
אף פעם לא עשיתי משהו שנחשב ״פסיכי״ ולכן שאחראית הדוכנים הייתה עוברת מידיי שישי וצוחקת לעברי ״את פסיכית את יודעת את זה ??״ צחקתי אך לא ממש התעמקתי בזה.
כך עברו הימים ומידי פעם קבלתי מחמאה ״וואי זה פסיכי״ . כנראה שחגיגות יום ההולדת החודש הביאו אותי לחשוב ,האם אני ?
האם החופש מהמוסכמה ומההגדרה ששימושו העיקרי של הנייר הינו לכתיבה/לדפוס/לציור והרצון העז ליצור מנייר תכשיטים הוא פסיכי?
המפגש הראשון של רבים מאתנו עם החוויה של ״שבירת המוסכמות״,של מציאות שלא הכרנו גורמת לנו לחשוב שזה פסיכי (בקטע טוב)
😜 אך האומנות הזאת קיימת ומוערכת מאוד עוד מתקופת הרנסנס. לכן
שמחה שיותר ויותר אנשים ניגשים ואומרים ״וואי זה קווילינג?״
הנאים העגילים בעינייך? צילם מתוך הדף העיסקי
ליאת עובדת ויוצרת בבית, אך לא בסטודיו- ובני משפחתה נותנים לה את
המרחב שלה כשהיא יוצרת.
היא יוצרת בעיקר שרשראות, תליונים ועגילים. הייחוד שלה, מלבד האומנות
בנייר, שהתכשיטים מודולריים – רוב התליונים נישאים על מגנט , על מנת שניתן יהיה להחליף תליונים על
אותה שרשרת או להחליף את אורך השרשרת (שרשרת
קצרה או ארוכה) או את סוג השרשרת (מתכת או רצועות דמויי
עור).
תליון מקסים. צילום מתוך הדף העיסקי
המחירים נעים בין 50-150 ₪
ליצירת קשר דרך דף הפייסבוק – ליאת דוד עיצוב תכשיטים מנייר
או בטלפון 052-5565979
