יום שישי, 9 ביוני 2017

אבישג טורק השחיינית

אבישג טורק השחיינית

*אבישג, צילום ליטל מאירי


על אבישג קיבלתי המלצה. היא לא פנתה אליי, אלא מישהי שכתבה לי- "את חייבת להכיר אותה ואת סיפורה". יצרתי קשר עם אבישג וביקשתי לא לדעת יותר מידי עליה ועל פועלה שכן אני רוצה דף נקי בפגישה.
קבענו להיפגש, היא הגיעה עם גופיה ומכנס קצר כיאה לספורטאית. נטולת איפור וחמושה בחיוך מקסים.  אבישג בת ה 42 נולדה וגדלה ומתגוררת עד היום בקיבוץ שפיים וביחד עם בן זוגה, אריאל, אותו הכירה כשהיתה בת 29, הם מגדלים את שתי הבנות אביב בת ה 11 וליאור בת 6.5.

" אני לא בן אדם שיכול להיות במקום אחד. אני עובדת כדי להתפקס וכדי לעשות מה שאני אוהבת. העבודה היא לא הקריירה למרות שאני אוהבת אותה. אני מאוד אוהבת מפגשים עם אנשים- מעניין, לומדים הרבה דברים, עולם ומלואו".

אבישג עובדת כפקידת קבלה במלון כנסים בשפיים. פעמיים בשבוע היא מאמנת שחיית מאסטרס לגילאי 35 ומעלה בעולם המים של אורי (ori) סלע. אורי הוא גם המאמן שלה וחבר טוב.  "אני שחיינית", אומרת אבישג, ומוסיפה "אני אוהבת לקרוא לעצמי- הפועלת. היתה לי הפסקה של 20 שנה: הייתי שחיינית בתור ילדה, אבל לא הצלחתי להגיע לתחרויות מבחינה מנטלית.".

אבישג שחתה מכיתה ב-יב: "התחלתי גם שחיה וגם כדורסל". אח"כ רשמה ברזומה שלה גם לימודי פסנתר וחלילית.  היא מספרת בחיוך ובגאווה כי אביה הסיע אותה לכל תחרות שחייה בה השתתפה.  היא שחתה בסגנון גב.  "היו לאבא שלי ציפיות מאוד גבוהות שזה גם מה ששיתק אותי. נורא הלחיץ אותי שהוא ישב וצפה. בכלל המעמד- אני מאוד תחרותית ולקח זמן עד שהייתי ראשונה לגיל שלי בארץ".
בגיל 17 החליטה להשקיע בבגרויות: "מספיק. אני לא רוצה לראות יותר מים. נשבעתי לעצמי שלא אחזור למים".  בצבא שירתה כמדריכת ספורט בתותחנים.
"בילדות לא הייתי מקובלת בכלל. הייתי מאוד אינדיווידואליסטית. לא מרדתי. הייתי חננה, תמיד בצד. אמא שלי תמיד היתה גאה בילדה שהלכה נגד הזרם".
אחרי שחרורה מהצבא היתה אבישג מצילה, מדריכת שחיה ( למדה בבי"ס שיאים) וכדור מים, אבל מבחינתה 20 שנה לא נגעה במים "אני מניחה שבאמת לא הייתי שם".
היא למדה אומנות והוראה לתואר ראשון אך לא סיימה: "הגעתי ללימודים כי אני יודעת לצייר טוב מאוד. שם ראיתי שהיכולת המרחבית שלי טובה מאוד".  היא גם עסקה בצילום ואף זכתה בתחרות.

בנותיה שוחות אף הן אולם היא לא מאמנת אותן כי היא מאמינה שהורה צריך להיות במקום מכיל והמורים צריכים להקנות את הידע.
בתה הקטנה, ליאור, אובחנה בגיל שנה כחולה בסכרת סוג 1: "היא היתה מאוד רזה, כל הזמן רצתה לינוק, עשתה המון פיפי". אבישג נזכרת בדמעות "זה מטלטל. הייתי שבוע בבי"ח שניידר איתה". באותה תקופה היא עבדה בבורסה ליהלומים ותקופה מסויימת סבלה מוורטיגו. "ידעתי שאני רוצה להתקרב לילדה". אבישג התפטרה וחיפשה עבודה. היתה קרקע פוריה לחזור לשחייה, למרות שהבטיחה לעצמה שכבר לא תחזור. "הייתי בהכחשה אבל חזרתי לשחות לבסוף". הגוף זוכר ומהר מאוד חזרה לשחיה. היא מספרת על אורי המאמן שהוא איש מאוד מיוחד: "אני חושבת שהוא אחד האנשים הראשונים שהרגשתי שמקבל אותי כפי שאני, וזה אחד הרגעים המכוננים שהרגשתי שאני לא צריכה להיות מישהו אחר". הגעתי למקום של עידון, התפתחות- "הייתי אדם מאוד אימפולסיבי, מאוד שיפוטי, בלי דחיית סיפוקים".

אבישג מספרת כי בזכות אורי המאמן היא הכירה את הין, עד אז לא שחתה בים. "מה שיש בים זה שהוא מפתיע. יש משהו בחופש, אין גבולות שיש בבריכה. גילית עולם אחר".
לכבוד גיל 40 שלה, שחתה מגבעת אולגה לת"א רצוף. "לאורך כל המשחה ניכנסו ויצאו חברים שלי ללוות אותי. יצאתי בחצות וסיימתי בארבע וחצי אחר הצהריים". היא גם שחתה את הכנרת לאורכה 5 פעמים!
כעת היא רוצה לשחות את תעלת לאמנש בין אנגליה לצרפת "זה כמו האוורסט לשחיינים". חברת ספידו מאמצת אותה.

"עכשיו אני עושה תיקון- זוכה במדליות, שוברת שיאי גילאים".
בעקבות בתה הקטנה, שכאמור יש לה סכרת TIPE1, אבישג מתנדבת בעמותת make a wish שם גם עושים הרצאות של ספורטאים וכל התרומות הולכות להגשמת המשאלות לילדים עם מחלות מסכנות חיים. " אני הולכת ומגשימה את החלום שלי ומקדמת את החלומות של הילדים".
חציית תעלת לאמנש, שזה האתגר של אבישג תהיה ב  29/7/17- 6/8/17  את הכסף היא מגייסת באמצעות גיוס המונים- הדסטארט ומבטיחה שכשאר תגיע ליעד- היא תעביר את הכסף ל make a wish.

הדבר שחשוב לאבישג הוא הטבע- הים הוא השולט וצריך לכבד את הטבע. היא מספרת בגאווה כי היתה חלק ממשחה מיוחד בים במלח כדי להביא למודעות את גוויעתו של הים והגיעו לשם אנשים מכל העולם.
אנשים עוקבים אחריה בפייסבוק כי היא מפרסמת בקיר שלה תמונות מחיי השחייה שלה ועולם המים וכן פוסטים בנושא.

דבר נוסף וטוב שיצא לה מגיוס ההמונים הוא שעכשיו היא מניעה את הגלגלים "הייתי רגילה שעושים לי הכל, עכשיו זה מתחיל ברצון שלי".

"אתה מבין שאם אתה רוצה להגשים חלום- אתה צריך לעשות"
"מלהיות ילדה לא מקובלת בחברה- להיות כ"כ נאהבת ולקבל המון תגבות אוהדות בהדסטארט.
החלום שלה הוא להיות הישראלית הראשונה שחוצה את צעלת לאמנש.
·       גיוס ההמונים של אבישג: "הכוח להגשים חלום".

כל מי שתורם מקבל תמורה.  ניתן לפנות לאבישג בפייסבוק
Avishag turk

ובטלפון   0542283375

יום שני, 5 ביוני 2017

שני בן-נר צי. הנומורולוגית האופטימית

שני בן-נר צי.  הנומורולוגית האופטימית

בסדר, אז אתם כבר מכירים אותי בתור סקפטית, ומי שסקפטי צריך הרי להתנסות בדברים כדי לצאת מהסקפטיות .במקרה הקשה שלי נידרשים לי מספר ניסיונות...אז כששמעתי על שני שהיא נומורולוגית, ועוד נומורולגית אופטימית- קודם כל אמרתי- כן, בטח...רק אני אלך אליה או אכתוב עליה...לא מאמינה במפות, תאריכי לידה, שערות תנין, דם צפרדע ומילות כישוף. בפעמים הבודדות בהן כן הלכתי לכל מיני מגידות עתידות, קוראות בקפה, פותחות בקלפים ובחשבון הבנק, רואות בשחור של העין ובחדרי הלב ( הפצוע, תמיד הלב פצוע)- יצאתי עם תקוות לעתיד הכי ורוד, לנסיך הכי נסיכותי שיגיע, להצלחה הכי מסחררת...אני, אגב, עדיין מחכה...להכל. אז תסכימו איתי שהייתי סקפטית בצדק?

* שני החייכנית, צילום ליטל מאירי

לפני שניפגשתי עם שני, שוחחנו בטלפון והיא אמרה לי שתעשה לי מפה נומורולוגית שלי לפי תאריך הלידה שלי. נו, שויין, טוף, שיהיה חשבתי לעצמי, אם היא כ"כ מתעקשת...  סיכמנו להיפגש ולעשות את הריאיון לבלוג, והיא תביא את המפה שעשתה לי.

אז קודם כל- הפגישה התארכה וכמעט סגרו עלינו את בית הקפה...שני היא אישה מקסימה וכובשת לב בחיוכה ובאישיותה. אמרתי לה שהיא שונה לחלוטין (לטובה) ממה שהצטיירה לי בטלפון.  תקשיבו. המפה שהיא עשתה לי...      6 דפים כתובים ( לא משני הצדדים, בואו לא ניסחף). שני אכן משקיעה! בנוסף היא הביאה לי כרטיס עם השנה שלי עליה ( לכל שנה יש מספר) ומה מצפה לי בשנה הזו.  וכן- היא קלעה כמעט להכל, ולהזכירם- היא אינה מכירה אותי כלל.  סיכמנו להיפגש לעוד פגישה כי לא סיימנו את הכל ( טוב, רצינו עוד קפה ביחד) והפעם שני גם תפתח / תקרא לי בקלפים.

לפגישה השניה כבר הגעתי ללא חשש ואף בשמחה כי להיות בחברתה של שני משרה רוגע, לפחות עליי.  שני הוציאה מהתיק מפה סגולה ( טוב, אולי בכל זאת היא מכשפה...אבל טובה, כן? ואין לה פלולה...) ועליה הניחה כוס זכוכית עם אבנים שונות ובצבעים שונים בתוכה ( את זה הוציאה מהתיק, מעניין מה עוד היא מחביאה שם...). אמרה לי לערבב את הקלפים, לחצות אותם ולשים בשתי ערימות. ואז היא פיזרה את ערימת הקלפים שבחרתי ואמרה לי לבחור קלף. היא לקחה גם כן קלפים ואמרה לי מה הם אומרים.
שני למדה גם גרפולוגיה, אז קראה את כתב ידי ואמרה לי דברים עליי לפי הכתב.  קלעה בול!
למה שני היא נומורולוגית אופטימית כהגדרתה? מכיוון שהיא אומרת דברים טובים וחיוביים, ומה כן אפשר לשפר ולשנות. לא מנבאת שחורות ולא יוצאים ממנה בוכים...
אז אחרי כל ההקדמה, אתם וודאי גם רוצים להיות פחות סקפטיים ובעיקר- להכיר את שני. למה שרק אני אכיר אותה ואת פועלה?

שני בת ה 44 נשואה לרונן (אותו היא מכנה מקגייוור), אמא ל 3 ילדים וגם לכלבה. הבת עידן בת 15.5, נועם הבן בן 12.5 וגיא בן 8. לכלבה, אגב, קוראים ג'סי.  היא גרה בנס ציונה.
נולדה בקיבוץ שילר ליד רחובות, וכשהיתה בת 7.5 עברה עם משפחתה למושב גבעת יואב אשר ברמת הגולן בעקבות אב המשפחה שהיה חקלאי. הם גידלו בננות, זיתים, מנגו. " המעבר בין הקיבוץ למושב היה לי קשה. משהו שצריך להתרגל אליו". היא ניזכרת. " לבוא ממקום שהכל היה מסודר ונולדת אליו- לתוך התחלה של הכל: התחלה חברתית, התחלה של ליישב את הקרקע. בקושי מדרכה לבית היתה לנו". שני מספרת שהם עבדו במטעים, בגינה עם ההורים. "הכל הצמחנו מאפס". המעבר גם היה כרוך בלהתרגל למזג אוויר אחר, לאנשים אחרים.הייתי כבר בגיל שמבין דברים. פתחתי חלון וראיתי קוצים- ממש קשה ליישב את השממה".  שני גם לא אהבה לעבוד פיזית: " בקיץ היינו קוטפים מנגו, בשיא החום למרגלות הגולן. קמים בחמש בבוקר".  במושב אחר היו אורזים בבית אריזה וחלק מהתוצרת יועדה ליצוא וחלק לשוק המקומי.

לשני יש שני אחים, היא הבת ביחידה במשפחה, וכולם עבדו אותו הדבר. "עבדנו גם בבננות. בבננות אוספים עלים יבשים. פחדתי מנחשים".

כשהיתה בת 17, רצתה שני ללמוד נהיגה ושאלה את אבא שלה "כמה אתה משלם לי על העבודה" היא רשמה את שעות העבודה אצל אביה, ובמקביל עבדה גם כבייביסיטרית, קטפה שזיפים במטעים של אחרים וניקתה בתים. אביה השתתף איתה במימון שיעורי הנהיגה. לפני שירותה הצבאי, היו נוסעים, היא וחבריה לסבא וסבתא שלה ביפו- לעיר הגדולה.
בצבא שירתה ברמת הגולן ובחופשים מהצבא ניקתה בתים. "אחרי הצבא ניסיתי את מזלי בת"א ועבדתי במשרד פרסום. גרתי אצל סבי וסבתי, אבל הרגשתי בודדה וחזרתי הביתה". בגיל 24 החלה לעבוד בחמת גדר. ולאחר שהכירה את רונן, בעלה כשהיתה בת 27, עברה מרמת הגולן לגור איתו בחולון. התחתנה כשהיתה בת 28 ובגיל 29 הפכה לאמא לראשונה.
שני עבדה בתחום הביטוח בת"א, במשך 16 שנה, כאשר בכל פעם שילדה, היא הבטיחה לעצמה שלא תחזור לעולם לתחום הזה אחרי חופשת הלידה.  כשהיתה בהיריון השלישי החלה ללמוד נומורולוגיה שזה תורת המספרים: כל אות הופכת לתדר אנרגטי.
כשהבן הקטן היה בן שנה למדה גם גרפולוגיה ולאחר מכן קלפי טארות.

שני וקלפי הטארות, צילום ליטל מאירי

בשנת 2016 התפטרה מתחום הביטוח, לאחר שנים בתחום, בהם הקימה וניהלה מחלקת גבייה בסוכנות ביטוח בפתח תקווה.  "כשכבר לא יכולתי לקום בבוקר ולא יכולתי ולסבול את עולם החומר, קיבלתי את ברכתו של בעלי ולמחרת התפטרתי".
שני כל הזמן למדה והתפתחה בקורסים בתחום הנומורולוגיה. כיום היא בעלת עסק עצמאי של פתיחה במפות נומורולוגיה וקלפים. היא עובדת מתוך מקום של העצמה.  לא מתעסקת במה יהיה, אלא במה שעושים ואיך מתקדמים הלאה.

שני עובדת בעיקר עם נשים שרוצות לעשות איזה שהוא שינוי בחייהן או להגיע להחלטה חשובה. היא נותנת את הכוח- מראה את נקודות האור, את החוזקות.

לפרטים נוספים:     0523-482219

בפייסבוק:  חוט השני- ההחלטות החשובות שבחיים

יום ראשון, 4 ביוני 2017

התכשיטים של יהודית צילינסקי

התכשיטים של יהודית צילינסקי

* תליון מיוחד של יהודית.  צילום ליטל מאירי

את יהודית פגשתי לפני הרבה שנים, אבל היא אפילו לא יודעת את זה. מה זה פגשתי? ראיתי אותה בדוכן שלה בקניון ערים בכפ"ס, כאמור, כבר לפני שנים, ותמיד חלפתי על פני הדוכן שלה, דוכן התכשיטים, אך לא עצרתי כדי לראות את מרכולתה. לא יודעת למה, אך משהו בה גרם לי לא להתעכב בדוכן שלה. ותמיד היו הרבה אנשים ליד הדוכן שלה, אז פשוט עליתי במדרגות הנעות לקומה העליונה של הקניון, כי הדוכן ממוקם ליד המדרגות.
עכשיו, כשיש לי את הבלוג ואני כותבת בו על נשים אומניות / עצמאיות/ בעלות סיפור חיים מיוחד- אני דווקא מחפשת את כל אותן נשים שלא הייתי מדברת איתן בחיי היומיום, את הנשים שאולי לא הייתי מתחברת איתן, אך יש בהן משהו מסקרן- ובטוח שיש להן סיפור.  כזו היא יהודית, שגיליתי שהיא עולם ומלואו, ובנוסף- אשה מקסימה בעלת חוש הומור.
 בואו ותקראו על יהודית יוצרת התכשיטים שהיא מורה במקצועה, שכלל לא אהבה ללמוד בבית הספר...

היא בת 57, גרה בהוד השרון. נשואה ליהושע מהנדס מכונות במקצועו ואמא לשלושה: שירן,30, מעצבת אופנה "מוכשרת ברמות על" לדבריה של יהודית, שני, בת 28,  קלינאית תקשורת  ותמיר בן ה 22 שממלצר ומלמד אנגלית.

יהודית נולדה בצ'ילה ועלתה לארץ כשהיתה בת שלוש וחצי. המשפחה הגיעה לבת ים. היא מספרת שהיו באולפן בנתניה עם קורין אלעל שגם עלתה לארץ באותה התקופה.  "הייתי תלמידה בינונית ולא אהבתי ללמוד. בחיים לא חשבתי שאהיה מורה. הייתי פרפרית- אוהבת חופש".

* הצמידים שמעטרים את ידה של יהודית. צילום ליטל מאירי

בתיכון היא הכירה את דורית שמרון- המורה שהקימה את התנועתרון שזה מחול יצירתי ואיתו הופיעה במופעים בכל העולם עם הכיאורוגרפיה שלה. יהודית מספרת שבשיעורי התעמלות בבית הספר הם שיחקו רק מחניים, וזה היה משעמם, עד שדורית אמרה להם לעשות עמידת ידיים.  "הייתי נערת גומי ולא ידעתי את זה".  מהגלגלון ועמידות ידיים, למדה יהודית בעזרת הטלויזיה תרגילי התעמלות קרקע מורכבים.  המורה המליצה לה ללמוד חינוך גופני בסמינר הקיבוצים, וכתבה לה המלצה.
בצבא שירתה כצפתי"ת, למרות שהתאים לה להיות מדסי"ת: "הייתי טובה בהתעמלות, מחול, יצירתיות". 

* שרשראות בעיצוה של יהודית. צילום ליטל מאירי

אחרי הצבא למדה בסמינר הקיבוצים. היא מספרת שהיה מבחן קבלה: "התקבלתי בזכות התרגילים המופלאים שהמצאתי עם המכשירים".
בתקופת התיכון היא הכירה את בעלה: אחיה, שלמד עם בעלה, עשה מסיבה והוא התחיל איתה, כך היא מספרת.


* יהודית צילינסקי, צילום ליטל מאירי

" לא רציתי להיות מורה בבית ספר. שנאתי בית ספר", וממשיכה "התקבלתי ללמד בחוגי ילדים- קרקע מכשירים". המפקח שלה לגיל הרך אמר לה שהוא רוצה אותה בבית ספר ואף סיפר למפקח הראשי עליה. יהודית אומרת שעשתה המון דברים יצירתיים עם הילדים, שלא עשו איתם עד אז במסגרת לימודי התעמלות ( כמו לזרוק שקיות ניילון באוויר ולתפוס אותן), והילדים אהבו זאת מאוד.  היא התקבלה מהר לעבוד בבי"ס וזרקו אותה למים הקרים, לדבריה.


* העגילים של יהודית. צילום ליטל מאירי

יהודית לימדה בבי"ס יסודי בהרצליה שנקרא 'גן רשל', וזו בשבילה מעין סגירת מעגל, שכן היום בתה ובעלה גרים 100 מטרים מביה"ס וכן יהודית היתה בהיריון עם הבת בתקופה שלימדה שם.
המפקח נתן לה לכתוב חוברת בהתנדבות שבה היא הכניסה את כל תרגילי ההתעמלות לגיל הרך ( כיתות א- ג), החוברת יצאה בשמה ע"י משרד החינוך בשנת 1985.  שנה לאחר מכן הטילו עליה משימה נוספת- להעביר השתלמות לגננות במשך שנה שלמה. היא קיבלה המון מכתבי תודה והערכה, כך מספרת. "שנה לאחר מכן העברתי שיעור לדוגמא בקונגרס בינלאומי בארץ שנקרא היצ'פר, שבכל שנה מתקיים במדינה אחרת."
"כל החיים, מהיום שאני מכירה את עצמי, אהבתי לעסוק בעבודות יד. גם אמא שלי עסקה בזה ואף לימדה בבית ספר מלאכת יד".  אמה למדה אח"כ ריפוי בעיסוק ועבדה בזה "היו לה ידי זהב".

שרשרת ותליון בעיצובה של יהודית, צילום ליטל מאירי

יהודית ניזכרת:  "בגיל 8 הייתי חולה. לפני שאמא יצאה לעבודה, היא הראתה לי איך לסרוג במסרגה אחת. כשהיא חזרה היה לי כובע מוכן". בגיל 16היא החלה מציירת על חולצות- ציירה והדביקה בדים ואבני סברובסקי ומכרה אות החולצות. היא למדה תדמיתנות במשך שנה בשנקר.

אחרי הלידות של ילדיה, התחילה לצייר על עץ, לאחר שהיתה בחוג של ציור על עץ: "היתה תקופה טובה של חמסות ", היא ניזכרת בחיוך.  כשעברו לגור בהוד השרון, אמרה לבעלה שהיא רוצה לפתוח דוכן משלה ולמכור את יצירותיה.
לפני 20 שנה, בהיותה בדרום ת"א, ראתה בחנות מישהי שעשתה שרשראות. היא אהבה זאת, וקנתה חומרים לתכשיטים והחלה לעשות גם והתאהבה בזה.
לאחר ציור על עץ, על זכוכית, סריגה, תפירה- הבינה שתכשיטים זה הייעוד שלה. 
במסגרת השתלמות של שנה מטעם בי"ס בו לימדה, היא למדה שנה צורפות אצל יעל שקדי, שפתחה בי"ס לצורפות בכפר סבא. אח"כ למדה עוד שנה על חשבונה, ומאז ועד היום היא מתמקצעת במקצוע. היא מתמקצעת גם בדברים שלא עושים בארץ: "אני גולשת המון באינטרנט, קונה הוראות".


* צילום ליטל מאירי

כיום היא מלמדת כיתות ג-ח "התחברתי לגדולים". עושה מופעי ספורט לילדים בכיתות ג-ח שמתאמנים האחד עם השני.
יהודית יוצרת תכשיטים מיוחדים במינם: שרשראות עם תליוני אימייל, שרשראות בצריבה על מתכת (נחושת, כסף), שרשראות אלומיניום, שרשראות גולדפילד, שרשראות כסף עם בתי אבן. צמידי מקרמה: שזירה של כדורי כסף וגולדפילד עם חוט שעוה, עגילים מכסף וגולדפילד. עובדת גם עם עור.
כל השרשראות שלה הם one of a kind.  מעצבת תכשיטים גם לגברים.

יהודית נמצאת בדוכן שלה בקניון ערים בכפר סבא בכל יום שישי - מול חנות pull and bear

0524-702948,  מקבלת גם הזמנות אישיות.

* על צווארה של יהודית. צילום- ליטל מאירי

יום רביעי, 31 במאי 2017

סימפלי גוד- מוצרים כחול לבן להיריון, תינוקות ופעוטות

סימפלי גוד- מוצרים להיריון, תינוקות ופעוטות


*צילום מתוך האתר ל אלינור


הכירו את אלינור רון מכפר סבא. אלינור ובעלה, ישי, הקימו את המותג simply good שהוא בית לתינוקות ופעוטות, ויש בו גם מוצרים לנשים בהיריון.

אני אומרת שזה מותג שהוא בית כי יש בו הכל. סימפלי גוד היום הוא מותג הבית של רשת שילב וכשאני הלכתי לראות את המוצרים, המוכרת אמרה לי שיש מהם המון ומה אני רוצה לראות. כמובן שביקשתי לראות את כל המוצרים- ואכן עברתי על כל המדפים עליהם הם היו מסודרים.  אם עשה לי חשק לתינוק?  הכי כן!!  הרכות, הצבעוניות, הרוך, המגע. והכל כ"כ שימושי וידידותי למשתמש.




* צילום מתוך האתר של אלינור

את המוצרים הם מוכרים לאירופה, אוסטרליה ,ברזיל, יפן, סין, ארה"ב ועוד וכמובן בישראל ברשת שילב.
בין המוצרים הרבים ניתן למצוא: מנשאים מסוגים שונים, פופים, פופים צפים לאמבטיה, כיסויים לעגלות, ריפודיות לעגלות, נחשושים, כריות וסינרי הנקה, כריות היריון, מגבת פרפרים לתינוקות, וילון לרכב, כריות הגבהה לכסא, כיסוי למושב אמבטיה, תיקים לעגלות, סלי רשת לעגלות ועוד.
ביקשתי מאלינור שתספר את סיפורה המיוחד: שכן הכל התחיל מסיפורה האישי. גם המקום בו נתפרים המוצרים- לא קונבנציונלי. 


* צילום מתוך האתר של אלינור


 והנה סיפורה בגוף ראשון:

אני אלינור רון – בת 42 בעלת תואר ראשון בפסיכולוגיה. נשואה לישי רון, בן 44, בעל תואר ראשון בפסיכולוגיה. הכרנו והתאהבנו במהלך הלימודים באוניברסיטה. למעשה, עלינו לקבל את תעודת הסיום של התואר עם בננו הבכור, איליי, היום בן 17. יש לנו גם יהלי בן 13 ואת רואי בן 12. כדי לאזן את יחס הבנים על הבנות בבית, יש לנו גם כלבה מדהימה – מיקה.
לפני הקמת העסק, אישי עבד בחברת 'הסברו ישראל' כסמנכל מכירות ארצי, ואני עבדתי במכללה לרפואה משלימה כיועצת מכירות. היינו זוג מאוהב, שחלם לעבוד יחד, אבל החיים ניתבו אותנו לכיוונים אחרים. אישי נסע בבוקר לעבודה, אני לזו שלי והיינו נפגשים רק בשעות אחר הצהריים המאוחרות. אז היינו יושבים ומפנטזים כמה מדהים היה יכול להיות לו היינו נמצאים 24 שעות יחד..

הכל השתנה כשבני הבכור, איליי,  נולד פג, במשקל של  2 ק"ג בלבד וחיפשתי מנשא מתאים שאוכל להחזיק אותו קרוב אליי, כל המנשאים היו גדולים מדי בשבילו, הוא נבלע בתוכם ואני חיפשתי מנשא שיחזיק אותו קרוב אליי ויעטוף אותו בתחושת חמימות כמו של רחם. חברים שבדיוק חזרו מדרום אמריקה, הסבירו לי ששם נהוג לקשור את התינוק לאם באמצעות בד. אישי בעלי ואני ניסינו טכניקות שונות של קשירה ותוך כדי תנועה פיתחנו אפשרויות נשיאה נוספות. אנשים ראו אותנו ברחוב עם המנשא והתחילו לשאול שאלות ולהתעניין ואז הבנו שצריך להפיץ את הבשורה להורים רבים ככל האפשר.   התחלתי למכור את המנשא מבית לבית ובמהרה גיליתי התעניינות רבה במיוחד אצל הורים לפגים, מתובנה זו נולד מנשא הבד "מנסארי", מנשא הבד הראשון שנמכר בארץ, שהפך ללהיט בקרב הורים לתינוקות רכים, ועל שמו נקראה גם החברה.  

מכרתי את המנשא מבית לבית בערך כשנה ולאחר מכן נפלה לידיי הזדמנות נדירה ונפגשתי עם יעל כץ, פסיכולוגית התפתחותית בשילב, שהיתה באותה עת בשלבי הריון סופיים. נתתי לה לנסות את המנשא ומשם הדלת לשילב היתה פתוחה בפניי. העסק התחיל לתפוס תאוצה ואישי- בן זוגי החליט לעזוב את העבודה ולהצטרף אליי. התחלנו בפיתוח מוצר נוסף, מגבת פרפרים, שהפכה ללהיט בקרב הורים לתינוקות.
בתקופה זו תפרנו את מוצרינו בשטחי הרשות. החלטנו למנף את נושא הייצור, לתרומה לקהילה ועברנו לתפור בכלא איילון. פגשנו בכלא אסירים המרצים מאסרים ממושכים, לעיתים מאסרי עולם, אשר כחלק מהשיקום שלהם, התמקצעו בתפירה ובגזירה.

הייצור במתפרות של הכלא מרתק ומעניק תחושה עצומה של סיפוק מעצם הידיעה שהמוצרים שלנו מסייעים לאסירים בשיקום ומעצם הדיסוננס הכמעט בלתי אפשרי שבין האסירים הקשוחים היושבים רכונים אל מכונות התפירה במדיהם הכתומים, לבין הרכות והצבעוניות של מוצרי התינוקות.
ככל שפיתחנו מוצרים נוספים, הגיע הביקוש ממדינות אחרות: שינינו את שם החברה ל- Simply good  והתחלנו להשתתף בתערוכת מוצרי התינוקות הגדולה בעולם, המתקיימת מידי שנה בגרמניה. כיום מוצרינו נמכרים באירופה, אוסטרליה, ברזיל, יפן, קוריאה, סין, הונג קונג, ארה"ב וקנדה. בישראל אנו מותג הבית של רשת "שילב.

* צילום מתוך האתר של אלינור


היום, שנים אחרי שקיבלתי את רעיון  הבד ששינה את חיי, אני יודעת שעסק מצליח נבנה מלמטה, מהשטח, מיצירת ביקוש מקהל הצרכנים. גם אם את מתחילה במכירת מוצר אחד מדלת לדלת, ואת מאמינה שיש לך "ביצת זהב" ביד,  את יכולה להתקדם, להתפתח ולהצליח "בגדול", להיות בעליו של עסק מצליח בארץ ובעולם שממוצריו נהנים הורים וילדים רבים, ולשלב את הקריירה ביחד עם גידול 3 ילדים. 
הטיפ הכי גדול שאני יכולה לתת לכן:
להעיז, לא לפחד, להאמין בעצמך.
אם יש לידך את האיש שלך ויש לכם הרבה אהבה בלב, נסו למצוא את הדרך כדי להיות יחד כמה שיותר – זו זכות שלא רבים מממשים וחבל.

את המוצרים ניתן למצוא ברשת שילב וכן באתר של שילב





* צילום מתוך האתר של אלינור


* צילום מתוך האתר של אלינור

*מתוך האתר של אלינור

* מתוך האתר של אלינור

* מתוך האתר של אלינור

* מתוך האתר של אלינור

יום ראשון, 28 במאי 2017

מטבחי ארן מארחים את 'אלבה וטלי'- בוטיק חלבי

מטבחי ארן מארחים את 'אלבה וטלי'- בוטיק חלבי

*מטבחי ארן, צילום יח"צ

 חייבת לציין בפוסט הזה את בלוג האפיה שלי:  ליטל א-ב של עוגה בחושה, בו יש מתכונים שלי לעוגות בחושות ועוגיות.  מי שעדיין לא מכיר אותי ואת הבלוג, אז נעים מאוד. אתם יותר ממוזמנים להיכנס לבלוג הטעים והמיוחד שלי ולבחור לכם מתכון להכין. הכל בקערה אחת, קל ופשוט גם למי שלא יודע לאפות.

* מטבחי ארן, צילום יח"צ


ההקדמה הזו היא עבור הפוסט הזה. ממש לא מכבר הוזמנתי לאירוע ערב בחנות המטבחים של ARAN מטבחים בנתניה בשילוב סדנת אפייה עם 'אלבה וטלי' שלהן יש קייטרינג בוטיק לפינגר פוד.  לזה לא יכולתי לסרב, שהרי אני אוהבת מאוד את עולם המטבח והאפייה והערב הזה הוא שילוב נהדר.

* מטבחי ארן, צילום יח"צ


הגענו קבוצה של בלוגריות נחמדות והיתה גם צלמת מקצועית שתיעדה את הערב. ערב בנות במיטבו בו למדנו להכין 2 קינוחים: האחד קינוח בכוס והשני פחזניות ממולאות בקרם פטיסרי.  ללקק את האצבעות.  הודגמו כל שלבי ההכנה של המנות, ואני אף השתתפתי בטעימה בזמן ההכנה כשטלי הקונדיטורית ביקשה ממני עזרה.

* צילום ליטל מאירי


היה טעים, מלמד מאוד, הסברים מפורטים. אכלנו, צחקנו, נהנינו וגם קיבלנו הביתה עוד מהמתוקים כדי שתהא לנו תזכורת מעימה גם בבית.   

   עיצוב המטבחים חדשני, צעיר, צבעוני ומעז. סימנתי לי בראש כבר כמה דברים שאשמח ליישם במטבח שלי, לכשיהיה לי אחד משלי...

* טלי בפעולה. צילום ליטל מאירי


מטבחי ארן, סניף נתניה וסניף עפולה הם חלק מרשת המטבחים האיטלקית המוכרת שקיימת בארץ כבר יותר מעשרים שנה.כל מטבחי החברה מיוצרים באיטליה ומוכרים כמטבח האיטלקי הנמכר ביותר בעולם, בעלי סטנדרטים ואיכות גבוהים במיוחד ובלתי מתפשרים.
המטבחים עומדים בתווי התקן הגבוהים ביותר בשוק המטבחים העולמי ובכל שנה מעוצבים דגמי מטבח חדשים ומהפכניים. מטבחי ארן ידועים גם בארץ כאחת מהרשתות המובילות בתחום של העיצוב הייצור והשיווק של המטבחים.
סניף עפולה- הכורם 1, איזור התעשייה עפולה, 0537165868סניף נתניה- שדרות גיבורי ישראל 13 איזור התעשייה פולג, נתניה 0547


www.aranisrael.co.il
www.facebook.com/AranAfula1
www.facebook.com/AranNatanya


'אלבה וטלי' קייטרינג בוטיק חלבי


הקייטרינג של 'אלבה וטלי' מציע את שירותיו לאירועי בוטיק, לאירועים פרטיים, לאירועים עסקיים, ומגשי אירוח.אלבה וטלי רכשו את השכלתן בבית הספר הגבוהה לקולינריה 'בישולים' והשתלמויות רבות עם שפים מהארץ ומהעולם במגוון רחב של טכניקות ועוסקות באוכל כבר שנים רבות, לפני שנתיים וחצי חברו יחד לצוות אחד.


העבודה המשותפת של שתיהן כמו גם האהבה למקצוע מפיקה את מיטב המנות עם חומרי הגלם הטובים ביותר. הירקות הנבחרים בקפידה, הגבינות המיוחדות, הדגים הטריים והמאפים יוצרת חגיגה לחיך ומראה מדהים. שלא לדבר על המתוקים....התפריט נבנה לפי צורך הלקוח והתאמה מלאה לצרכיו ולאופי האירוע. המגוון מדהים, צבעוני וטרי, יש עושר של ריחות וטעמים וכמובן האסתטיקה והטעם שיש בכל פרט ומוצר.


בפייסבוק  www.facebook.com/SweetAlbaLaboratoireבאינסטגרם- albataly12



* צילום ליטל מאירי


מתכונים נהדרים שהוענו בערב, באדיבותן של אלבה וטלי




פרופיטרול קרמל אננס
בצק רבוך – פרופיטרול
250 גרם מים
250 גרם חלב
200 גרם חמאה
10 גרם מלח
10 גרם סוכר
300 גרם קמח
400 גרם ביצים

מחממים תנור ל250 מעלות.
מביאים לרתיחה את המים, חלב, סוכר, מלח וחמאה.
מסירים מהאש ומוסיפים בבת אחת את הקמח.
מערבבים עד לקבלת תערובת אחידה, מייבשים את המסה עוד מס שניות על אש נמוכה.
מעבירים את הבצק למיקסר עם וו גיטרה ומקררים על מהירות בינונית.
מערבבים את הביצים הייטב.
לאחר שהבצק התקרר מוסיפים את הביצים בהדרגה, כל פעם קצת עד שהביצים נבלעות במסה ומוסיפים שוב.
מעבירים לשק זילוף עם צנטר משונן. על נייר אפיה מזלפים את הפחזניות בגודל של כ5-6 ס"מ
מכניסים לתנור ומכבים אותו –ל 20  דק, לאחר מדליקים תנור ל 170 מעלות ואופים עוד כ 25 דק' עד להשחמה. מצנינם

קרמל אננס
200גרם מחית אננס
30 גרם חלמון
40 גרם סוכר
15 גרם קורנפלור
7 גרם מסת ג'לטין  (1.5 גר' גלטין + 7.5גרם מים)
70 גרם חמאה




מכינים מסת ג'לטין
מחממים מחית אננס
בקערה טורפים את החלמונים, סוכר והקורנפלור.
מוסיפים את מחית האננס לתערובת החלמונים תוך כדי ערבוב מתמיד ומחזירים לסיר ומבשלים תוך ערבוב מתמיד על אש נמוכה עד לרתיחה.
מוסיפים את הג'לטין. מערבבים היטב.
מוסיפים את החמאה וטוחנים בבלנדר מוט
מכסים בניילון נצמד ומקררים.

שנטי קרמל
90 גרם סוכר לקרמל
150 גרם שמנת מתוקה
25 גרם מסקרפונה
12 גרם מסת ג'לטין . (2 גרם ג'לטין + 10 גרם מים)

מכינים קרמל – בסיר בעל שוליים גבוהים שמים סוכר ויוצרים קרמל – על אש נמוכה
במקביל מחממים שמנת מתוקה.
כשהסוכר נמס ונתקבל קרמל בהיר שופכים בזהירות את השמנת החמה ומערבבים היטב עד לקבלת תערובת חלקה.
מוסיפים את המסקרפונה והג'לטין.
מקררים ל24 שעות
אננס קלוף וחתוך לקוביות 1/1
הרכבה
את הקרמו אננס נעביר לשק זילוף עם צנטר חלק
את השנטי קרמל נעביר לשק זילוף עם צנטר משונן (14)
נחתוך את הראש של הפחזנית.
נזלף קרמו אננס 2/3 מגובה הפחזנית.
מעל נפזר קוביות אננס עד לגובה הפתח.
מעל נזלף שנטי קרמל ונקשט ב 2 קוביות אננס


 * צילום ליטל מאירי


מוס פיסטוק, קרם פירות יער וקדאיף
מוס פיסטוק ושוקולד לבן
60 גרם מסת ג'לטין (10 גרם ג'לטין + 50 גר מים)
250 גרם חלב
100 גרם מחית פיסטוק
410 גרם שוקולד לבן מומס חלקית
12-15 גרם מחית פיסטוק
380 גרם שמנת מתוקה

ממיסים את הג'לטין במים.
בסיר מביאים לרתיחה את החלב ומוסיפים ג'לטין.
בקערה מניחים את השוקולד ואת מחית הפיסטוק ויוצקים מעל את החלב החם.
ממתינים מס' דקות וטוחנים בבלנדר מוט.
מוסיפים תמצית פיסטוק
מקררים ל 35 מעלות
מקציפים שמנת מתוקה לקצף רך ומקפלים לתערובת.
מעבירים לכד מזיגה

שערות קדאיף
250 גרם שערות קדאיף מפוררות
150 גר חמאה מומסת
80 גרם אבקת סוכר
100 גרם פיסטוק שבור גס
בקערה מערבבים היטב את כל החומרים עד שכל שערות הקדאיף מצופות היטב .
מפזרים בתבנית על נייר אפיה בשכבה אחידה דקה
אופים כ 15 דקות עד להזהבה



מחית פירות יער
300 גר פירות יער
100 גר אבקת סוכר
40 גר מיץ לימון
מניחים בסיר פירות יער ואבקת סוכר, מבשלים כ 10 דקות , טוחנים ומצננים היטב. מוסיפים מיץ לימון לפי הטעם

הרכבה:
בכוסיות אישיות מזלפים את המוס פיסטוק עד ל3/4 גובה הכוס
מעבירים למקפיא ל כ 30 דקות להתיצבות
מעל מניחים שיכבה  של כ- 1/2 ס"מ  מחית פירות יער ומעל מניחים שערות קדאיף עד גובה הכוס
ניתן לקשט בפירות יער טריים או דובדבן אמרנה

* צילום ליטל מאירי


*  צילום ליטל מאירי