קרן גרוס-מלבישת בתים

קרן גרוס- מלבישת בתים

צבעוניות שמשתלבת עם שחור ולבן. אחת העבודות של קרן

פעם רציתי ללמוד עיצוב פנים. אני אוהבת לעצב את הבתים בהם אני גרה. כיף לי לבוא הביתה ולראות צבע בעיניים ואת אוסף הווינטאג' שלי שאני נותנת לו מקום של כבוד בבית. אני אוהבת להסתובב בחנויות של עיצוב הבית, צופה בתוכניות של DIY, קוראת מגזינים, אוהבת חידושים. מידי פעם אני גם משנה מיקומים של דברים בבית, קונה דברים חדשים- העיקר לחדש ושלא יהיה משעמם.

אז את התחום לא למדתי באופו רישמי ואני תמיד שמחה לפגוש כאלו שכן.

אחת מהן היא קרן. אני היכרתי אותה ואת פועלה. מוזמנים גם אתם. הנה סיפורה של קרן:

מתגוררת במודיעין. בת 43 "מאוד מאמינה בגיל שלי. לא בטוחה שהייתי עושה טוב מה שאני עושה כמו לפני 10 שנים. אני מביאה את הגיל שלי, את הראייה שלי, בשלות שלי", כך היא מעידה על עצמה.

* מטבח לאחר שידרוג

כשפגשתי את קרן, היא כבר ישבה בבית הקפה ושתתה קפה. כמובן שמיהרתי להזמין לעצמי (מי שמכיר אותי יודע עד כמה אני מכורה). היא הרשימה אותי מיד בחמימות שלה, בחיוך, בהתמסרות לריאיון, בחיבוק הפיזי שהעניקה לי.

סיפרתי לה על עצמי ועל הבלוג ומדוע אני בעצם עושה זאת. מדוע אני נותנת במה לנשים. אמרתי לה שלכל אחת יש סיפור, וקרן הסכימה איתי. היא אמרה שבעצם יש לה תפקיד כשהיא מלבישה בתים לאנשים: "לכל בית ואדם יש סיפור. המקום שלי הוא לבוא לפתוח את הראש לאנשים". היא ממשיכה ומוסיפה " כמעט כל האנשים לא יודעים לדמיין. הם רואים אצל חברים ושכנים ורוצים את אותו הדבר. אני מחפשת את השונה ואת האחר. להביא את הלקוח למה ששלו. אני עוזרת לו להוציא את זה. הוא לא יודע שזה שם".

כשקרן מדברת על עבודתה, עיניה נוצצות. רואים את האהבה שלה למקצוע, את התשוקה ואת אהבתה הכנה לאנשים. כי לעצב למישהו בית / חדר / חלל- חייבים לאהוב הן את המקצוע ואת האדם שעבורו עובדים.

קרן אומרת שהחוכמה בעיצוב היא לעשות את זה שונה, אחר ושהאדם יאהב לאורך זמן כי סלון או מטבח לא מחליפים כל הזמן. "אני לא מאמינה באמת אחת", היא אומרת, "שחייבים כך או כך".

קרן לוקחת את לקוחותיה לחנויות, מראה להם את הדברים, עובדת איתם על החלום שלהם. יש לקוחות שסומכים עליה בעיניים עצומות ומשאירים לה את הבית לרשותה וכן את כרטיס האשראי.

קרן נשואה לדובי, עו"ד במקצועו. אמא לשלושה: שקד בת 16, גיא בן 13 ומיה (עם חיריק ב מ') בת 8. החלום של בעלה היה ללמוד בחו"ל. ב 2007 המשפחה עברה ללונדון. התגוררה בצפון לונדון, hendon, דובי למד שם תואר שני במשפטים ב l.s.e על מלגת השגרירי הישראלי. הם גרו שם 6 שנים.

* קרן גרוס

קרן ודובי הכירו במסיבת אירוסין ואחרי החתונה התגוררו בגבעת שמואל.

"מאז שאני זוכרת את עצמי- תמיד כולם באו להתייעץ איתי על בגדים. מעולם לא חשבתי לעסוק בתחום העיצוב".

* לפני עבודתה של קרן

*חדר מתבגרת אחרי שדרוג

*לישון כמו נסיכה

לקרן תואר ראשון בחינוך וסוציולוגיה מבר אילן וכן תעודה בלימודי תקשורת, גם כן מבר אילן. בלונדון עבדה בתחום האדמיניסטרציה.

כשחזרה המשפחה לארץ בשנת 2012 קרן הלכה ללמוד הום סטיילינג, את זה עשתה בבניין ודיור. היא מגלה שלפני שטסו ללונדון היא סידרה בתים לאנשים.

"אני מתחברת לאנשים, קוראת אותם". אכן, זה הקסם של קרן. זוכרים שכתבתי בתחילת דבריי שקרן מעידה על בשלות אצלה?  זה אכן ניכר בדיבור שלה, בהבנה שלה, בתשוקה למקצוע, ברצון לעזור לאחרים כדי שכפי שאמרה- יאהבו להגיע הביתה.

קרן מלווה את לקוחותיה בימי קניות, עושה איתם פגישות ייעוץ והכוונה וליווי בתהליך שלם של הלבשה.

מי ירצה לעזוב כזה חדר?

היא מעורה ומעורבת בכל דבר, עד קניית הנורה והמגבת.

היא מסכמת: "אין אמת אחת. לכל לקוח יש את האמת שלו".

כיף של סלון

Keren gross homestyling

keren.gross8@googlemail.com

0547-796707

* חדר משחקים של ילדים

* גם לכריות יש חלק חשוב בעיצוב

רחלי דרור- מהשראה ליצירה

תכשיט שעשתה תלמיד של רחלי

רחלי דרור- , מהשראה ליצירה

וואוו!  כמה עוצמה ועשייה יש ברחלי. ניפגשתי איתה ולא הפסקתי להתפעל מכל מה שהיא סיפרה לי  היא מוכשרת מאוד , יצירתית, לימד את עצמה כל מה שהיא יודעת. גם למדה והשכילה. ניהלה, שיווקה, בנתה, הקיצה, יצרה, מלמדת.

אני אוהבת להיפגש איתן פנים אל פנים. רק כך אני מגלה וניכנסת אל תוכן עולמן, פנימה.

אני מקלפת שכבה אחר שכבה, שואלת אותן על עברן ופועלן כיום.

רחלי דרור מהווה השראה לנשים רבות ללא השראה. אשמח מאוד שתכירו אותה, את 

סיפורה ופועלה

רחלי דרור, בת 57, אם לשניים, בן ובת (32, 26),סבתא לנכד, גרה בבני ציון

בעלת סטודיו רחלי דרור – מהשראה ליצירה , לימוד עיצוב תכשיטי אופנה

היא מעצבת תכשיטים ,מעצבת רב תחומית, מזה 30 שנה

 היתה ראש מחלקת עיצוב למספר מפעלים בארץ ובמקביל לכך גם משקמת באומנות

היא מעידה על עצמה כי :"עיצוב הוא המקום ממנו אני חיה ונושמת, מאז שאני זוכרת את עצמי. הטבע מהווה

 בחיי את מקור ההשראה העיקרי, יש בו אינסוף של צבעים וצורות ואם ניטיב להתבונן ולהקשיב לו נוכל לגלות 

את  הגאוניות הזו שבו בכל פעם מחדש. מעבר לכך החיים של כל אחד מאתנו מלאי השראה ומשפיעים על

" כולנו יום ביומו

עד לפני קצת יותר משנה, עבדה במשך שש שנים, (יום אחד בשבוע), עם נכי צה"ל ונפגעי פעולות איבה 

הלוקים בפוסטראומה (בחממה שיקומית) - באמצעות עיצוב תכשיטים. (כלי שיקומי לכל דבר ועניין). לדבריה 

הרגשתי את היכולת שלי ל"הדליק" אור בליבו של כל אחד מהם ובמקביל גם בליבי שלי. החלטתי להרחיב

 את היריעה ולצאת ללימודי שיקום באומנות במכון טראמפ, בבית איזי שפירא ". היא סיימה את לימודיה

בהצטיינות. 

במסגרת הפרקטיקום נשלחה 

 לעבוד במשך חצי שנה בבית "אורנית"- (מרכז תמיכה וסיוע לחולי סרטן), כמשקמת באומנות.

רחלי ממשיכה ואומרת : "חשוב לי לספר שלמעשה דרך העבודה עם אנשים בעלי צרכים מגוונים, למדתי יותר 

מכל מהי המשמעות האמיתית של הקשבה, סובלנות וסבלנות, למדתי שנתינה היא בעצם סוג של כוח, היא 

זו שבאמת מאפשרת לראות בבהירות את הדברים, מסיטה אותך ממהומת עצמך ומלמדת אותך ערך חשוב 

על פרופורציה וחלוקת קשב, יש בה המון יופי ופשטות והיא מעניקה לך מתנה נפלאה, היא מאפשרת לך 

הרחבה של זווית ההתבוננות. למדתי מהי משמעות האור בחייו של כל אחד ואחד מאיתנו בכל רגע נתון, גם 

אם יהיה זה אור קלוש ביותר. מספיק ניצוץ אחד קטן וזעיר להאיר בנו רגע של חושך." היא ממשיכה:

אט אט גמלה בי ההבנה 

שאני רוצה ללמד, אני רוצה ללמד מנקודת מוצא שונה ואחרת, לאפשר לכל אחת ואחת את הסיגנון, הקצב 

והיכולת שלה. לתפיסתי לכל אחד מאתנו, בנקודת זמן כזו או אחרת, יש צרכים מגוונים! ולא מיוחדים

 ההתנסות האישית ביצירה מאפשרת להאמין ביכולת של האומנות להעצמה ולביטוי אישי. היצירתיות 

מאפשרת מיקוד, חשיבה מחוץ לקופסא וגם יכולת פתרון בעיות.  עצם העיסוק בתהליך היצירה מזמן חוויה 

מרגשת ומעצימה.  אני מאמינה שכל אחד ואחת יכולים, שכולנו ניחנו ביצירתיות, גם אלו שלא חושבים כך על 

עצמם (אצלם היא פשוט הלכה לאיבוד בדרך...וניתן לעורר אותה). כל אחד מאיתנו לומד בדרך אחרת 

  

בכל רגע מחדש ".

. רחלי מעידה על עצמה שעבדה כל חייה מבוקר עד ערב כמעצבת. "כל חיי הייתי בצד אחד של 

המתרס-עיצבתי לאנשים, היום אני מלמדת אנשים  איך ליצור עבור עצמם, איך למצוא את הסגנון האישי 

שכל אחת, איך ליצור ולעצב בעצמך את מה שמדויק עבורך"  

תכשיט שעשתה תלמיד של רחלי

     

      היא מחייכת ואומרת "אני סוגרת מעגל. אני מאמינה שידע צריך להעביר. לכן החלטתי לפתוח כאן בבני 

ציון, סטודיו ללימודי עיצוב תכשיטי אופנה, וממש בימים אלו הסטודיו חוגג שנתיים להקמתו.

בשלוש השנים האחרונות היא עובדת במקביל גם עם ילדים על הרצף האוטיסטי במסגרת של חינוך ביתי וגם 

במסגרת בית הספר הדמוקרטי בהוד השרון, בו היא מלמדת יצירה ופיתוח חשיבה וויזואלית ויצירתית.

ניתן לקיים אצל רחלי ערבי כלה, מסיבת רווקות, ימי משפחה- אמא ובת, סבתא ונכדה, מפגשי יחיד של 

יצירת תכשיטים

תכשיט שעשתה תלמיד של רחלי

 פייסבוק: סטודיו רחלי דרור- מהשראה ליצירה

רחלי דרור

שוש קליימן- עיצוב תיקים

שוש קליימן- עיצוב תיקים

* אחד מקירות החנות, צילום ליטל מאירי

מי שמכיר אותי יודע שיש לי חולשה לתיקים. נו, טוב, גם לטבעות, שרשראות וחפצי ווינטאג'. יש לי אוספים מהכל ואני תמיד נהנית לחדש ולהתחדש.

* צילום: ליטל מאירי

מבחינתי- כל דוכן של תיקים וכל חנות של תיקים- היא חנות ממתקים עבורי. יש לי הרבה תיקים, אני רוכשת אותם גם בחנויות יד 2, שם יש מציאות. לעיתים יש שם גם תיקים יותר מבוגרים ממני.  ואני תמיד אוהבת לדמיין את הגברת שלה היה שייך התיק לפי אי אילו שנים.

את שוש הכרתי בדוכן שלה בקניון ערים בכפר סבא. חלפתי על פני הדוכן, וחזרתי כי התיקים הייחודיים שהיו עליו, משכו את עיניי. אהבתי מאוד את העיצוב, את השימוש בבדים המיוחדים, התפירה והגימורים. כל הדברים הללו משכו אותי לבוא אליה לדוכן כל שבוע ולראות מה חדש אצלה במלאי.

* אפשרות נהדרת ליצירת סטים של תיקים. צילום ליטל מאירי

הרבה נשים עצרו בדוכן של שוש וקנו. היה כיף לראות את האושר על פניהן לאחר הקנייה, ומי שאוהבת תיקים וקניות בכלל- מבינה את זה.

התידדתי עם שוש וסיפרתי לה על הבלוג שלי.

במהלך השיחה שלי עם שוש התברר ששתינו מהצפון במקור. שוש גדלה ביישוב שלומי בגליל. היא בת 42. בעלת תואר ראשון בכלכלה ובמנהל עסקים.

שוש מספרת: "כל החיים בער בי הקטע של האומנות". לצערה, היא לא התקבלה לעיצוב אופנה בשנקר, אך לא וויתרה על החלום.

* שוש המעצבת. צילום ליטל מאירי

שוש עבדה 3 שנים בארה"ב ובגיל 31 החלה את התואר הראשון שלה. תואר שחשבה שיהיה קליל ולא הבינה למה היא ניכנסת, לא חשבה שהתואר תובעני. אבל צלחה אותו.

לאחר התואר עבדה במשרדים אבל לא הבינה איך היא יושבת שם. היצירתיות בערה בתוכה.

היא למדה קורס בעיצוב תיקים- במכללה האקדמית הראשון לציון. יש לה ידע קודם בתפירה. 

את התיקים שעשתה מכרה לחברות שלה ולחנות שהציגה את התיקים שלה. הדבר איפשר לשוש לבחון תגובות של אנשים ולקבל ביטחון. את הכל הכינה בבית.  היא גם עבדה בדוכנים ברחבי הארץ במשך 3-4 שנים, מכרה את תיקיה ויצרה קשר אישי עם לקוחות שהפכו ללקוחות נאמנות. שוש הכי מזוהה עם קניון מרגליות בהוד השרון, שם עבדה הרבה.

* ניצבים כמו חיילים. צילום ליטל מאירי

יש תיקי צד, ציקי גב, קלאצ'ים ( תיק לאחיזה ביד)- הרוב מבדי ריפוד איכותיים. יש גם שעשויים עור.

הלקוחות אוהבות מאוד את התיקים שעשויים במד ריפוד עם פרפרים. יש לה לקוחות נאמנות שזוכרות אותה מימי הקניונים ומגיעות כיום לחנות, וגם משלמות מראש על תיק שרוצות ולא נימצא במלאי.

*  צילום: ליטל מאירי

ניכר ששוש נהנית מאוד מפועלה. כשהיא מדברת, יש לה ניצוץ בעיניים. ניצוץ אמיתי של אהבה למקצוע, אהבה ליצירה וחיבור לאנשים, לקונים.

כששאלתי את שוש לגביי טיפים ליוצרות אחרות, זה מה שענתה לי:

להנות מזה ולהישאר נאמנה לעצמי. צריך לדעת למכור, אם לא- להיעזר במישהו או ללכת ללמוד.

התנהלות כלכלית- רק עם כסף שניכנס מהעסק.

אם לא עובד- לא בכוח כי זה מכניס לחובות.

חלומות חייבים להתחבר למציאות.

בפייסבוק:  sk by shoshana kleiman

נייד  0526-990260

מייל  shoshikleiman@gmail.com

* צילום ליטל מאירי

צילום ליטל מאירי